ברשו״ת — מדברים הלכה והשקפה
לכל הפרקים

שידוכים – מה צריך לגלות במהלך פגישות?

שידוכים – מה צריך לגלות במהלך פגישות?
משך: 1:18:56•ד׳ אלול התשפ״ו

מרואיינים:

הגאון רבי עמרם פריד – דיין, מו"ץ וראש בתי הוראה

הגאון רבי אליהו קלרמן – משגיח ישיבת פונוביז'

הגאון רבי יצחק יעקב פוקס - פוסק ומחבר ספרים, ביניהם ספר ׳כדת משה וישראל – הליכות והנהגות שידוכים ונישואין׳

הרב מרדכי לוין - בעל נסיון רב בעניני שידוכים

השאלות המרכזיות:

איזה בעיות בריאותיות פיזיות ונפשיות יש לגלות?

מה לגבי עבירות שנעשו בעבר?

התמכרויות?

האם משנה אם זה קרה רק פעם אחת?

מתי ועל ידי מי יש לגלות, ולמי יש לגלות?

האם יש מקומות שמותר לשנות מן האמת על מנת להסתיר פגמים?

האם יש חשש ל׳מקח טעות׳ כשלא גילו מידע קודם הנישואים ולאחר מכן התגלה?

תמלול הפרק

תמלול אוטומטי, ייתכנו טעויות

מנחה: ברוכים הבאים לתוכנית "ברשות", מדברים הלכה והשקפה. שאלות ותשובות בסוגיות בענייני דיומא. בכל תוכנית נשתדל להשמיע את קולם של רבנים, פוסקי הלכה ואנשי מקצוע בצורת שו"ת, שאלות ותשובות. נשמח לקבל מכם תגובות, שאלות והצעות לנושאים נוספים. כאן רפאל קליינמן, ואנחנו מאחלים לכם האזנה מועילה.

מנחה: הנושא שלנו היום: מה צריך לגלות במהלך השידוך? אילו בעיות בריאותיות, פיזיות ונפשיות יש לגלות? מה לגבי עבירות שנעשו בעבר? האם משנה אם זה קרה רק פעם אחת? מתי ועל ידי מי יש לגלות, ולמי יש לגלות? האם יש מקומות שמותר לשנות מן האמת על מנת להסתיר פגמים? האם יש חשש למקח טעות כשלא גילו מידע קודם הנישואין ולאחר מכן התגלה?

מנחה: האורחים שלנו היום: הרב עמרם פריד, רב, דיין ומורה צדק, ראש בית הוראה. הרב אליהו קלרמן, משגיח רוחני בישיבת פוניבז'. הרב יצחק יעקב פוקס, פוסק ומחבר ספרים, מחבר הספר "כדת משה וישראל – הליכות והנהגות שידוכים ונישואין" הנוגע לסוגיה שלנו היום. הרב מרדכי לוין, מומחה בשידוכים. אנו פונים לאורח הראשון שלנו בתוכנית.

מנחה: כבוד הרב עמרם פריד, רב, דיין ומורה צדק, ראש בית הוראה טלפוני מפורסם ורבם של מספר בתי כנסיות בבני ברק. כבוד הרב, אנחנו בסוגיה העמוקה והמורכבת בנושא השידוכים. נשמח לשמוע מכבוד הרב, בכל זאת, מה צריך כן לגלות במהלך השידוכים? יש דברים שדורשים בירור, דברים שצריכים לבדוק. אז מה בכל זאת חייבים? חייבים לגלות, חייבים לספר?

הרב עמרם פריד: כרגע אנחנו מדברים על הנושא של אלה שמבררים אצלם ואצל השדכנים. הצדדים עצמם, זה נדבר על זה אולי בהמשך. כרגע מה החובה של אלה שאנשים מבררים אצלם או מה שדכנים צריכים לספר. אז אם שואלים בן אדם שאלה, מבררים אצלו על מישהו, כל שאלה ששואלים אותו, אז מותר לו לענות. כדין לתועלת, לשידוך. לפעמים אם הבן אדם ישקר ויגיד תשובה לא נכונה, לפעמים הוא עובר על "לפני עיוור לא תיתן מכשול", נותן עצה רעה לשואל.

הרב עמרם פריד: אפילו אם זה חיסרון קטן, אם יש בזה משמעות, צריך לספר את זה. לפעמים העונה נראה שזה פרטים שאולי לא צריך לדעת אותם, סתם שואל שאלות שאין להם שום משמעות, אז יכול להגיד שהוא לא יודע, גם אם באמת הוא יודע. לפעמים גם מותר לשקר לשואל אם הוא יודע שהשואל סתם מחפש סתם מעלות שאין בהם שום צורך. אבל אם באמת זה דברים שיש בהם משמעות, אז אפילו חיסרון קטן, אם שואלים, צריך להגיד.

הרב עמרם פריד: אם זה חסרונות שלא שאלו עליהם במפורש, וזה לא חסרונות גדולים, אז לא לספר. אם לא שאלו אותו במפורש, אז זה דבר חיסרון לא גדול, לא לספר מעצמו. למעט אם זה קרובים שלו וידידים שלו, ששם יש דין, בספר חפץ חיים הלכות איסור לשון הרע כלל ט' סעיף ב' וסעיף ו', שיש דין "לא תעמוד על דם רעך". אז שמה צריך לספר גם על דברים שהם גם אם לא שאלו אותו, שזה לא חסרונות גדולים, צריך לספר. אבל סתם לאנשים שהוא לא קרובים וידידים שלו, אז אם זה דברים שלא חסרונות גדולים והוא לא, אם שאלו אותו הוא צריך להגיד, אבל אם לא שאלו אותו, אז הוא לא אומר.

הרב עמרם פריד: יש עוד כמה פרטים שאסור להגזים בחסרונות. גם זה אסור להגזים, צריך להגיד את הדברים כמו שהם, בלי תוספות. אם זה דברים שהוא לא יודע בבירור שזה ככה, ככה הוא שמע, הוא נמצא בחברה וזה ככה אנשים מדברים עליו, אבל הוא בעצמו לא מכיר שזה ככה הנתונים האלה, אז הוא צריך להגיד במפורש: "אני לא יודע, אבל שמעתי שזה ככה".

הרב עמרם פריד: אם הוא יודע שהשידוך לא מתאים, הוא יודע שאין פה מה, אין התאמה ביניהם, אז אסור לו להגיד את כל הסיבות למה.

מנחה: זאת אומרת שבשלב שבכלל לא רואים שייכות לשידוך, אז אין מה לספר בכלל.

הרב עמרם פריד: כן, צריך להגיד: "השידוך לא מתאים". הוא לא יכול, אסור לו לספר, אסור לו להגיד לשון הרע בעצם, להגיד במצב כזה, הוא צריך להגיד: "השידוך הזה לא מתאים".

מנחה: אם הרב מתייחס לדבר שהוא חיסרון או לא חיסרון, אנחנו נוכל לרדת לאולי לפרטים יותר מדויקים. למשל, למה הרב קורא דבר שיש בו חיסרון ידוע או חיסרון שלא ידוע? אם אנחנו מתייחסים לבריאות למשל?

הרב עמרם פריד: יש חסרונות מהותיים. יש מחלות שזה דברים, אדם חולה סוכרת, זה דבר מהותי, זה לא דבר שאתה יכול להתעלם ממנו. זה דבר שאדם מקפיד על זה. אם אדם מעלים ממנו את המידע הזה, זה דבר שגם אם לא שאלו אותו במפורש, צריך להגיד. אדם לא יכול להגיד "לא שאלו אותי אז אני לא אומר". זה חיסרון גדול, זה לא דברים, זה דברים מהותיים.

מנחה: אנשים שואלים למשל על תופעות כמו הפרעות בקצב הלב, או אם מישהו שיש לו הידרדרות בראייה, או חלילה אבחון של טרשת נפוצה. באמת יש פה מחלות שהן יותר עמוקות וקשות, ויש דברים שהם אפשר אולי לראות אותם כלא כזה נורא. האם גם במקרים האלה אנחנו נוכל להגיד שחייבים להגיד, או במקומות שעדיף לא לומר?

הרב עמרם פריד: בעצם אם זה דברים מהותיים, אז צריך להגיד גם אם לא שאלו. אז אם זה דברים, מה נקרא חיסרון רציני? חיסרון רציני, כתוב בשולחן ערוך אבן העזר סימן קנ"ד, שיש מחלות שבגללם כופים את האיש לגרש. אם אדם יש לו כל מיני מחלות מסוימות, השולחן ערוך כותב בסימן קנ"ד, כופים את האיש לגרש בגלל המחלות האלה. או יש דברים, כתוב בשולחן ערוך אבן העזר סימן ל"ט, שיש מומים שהם מבטלים את הקידושין. אם אדם עבד אחד על השני, בן זוג עבד על הבן זוג שלו, לא סיפר לו על כל מיני מומים שיש לו, יש מומים שכתוב בשולחן ערוך אבן העזר סימן ל"ט, שהם גורמים לביטול הקידושין. כאלה מומים, זאת אומרת זה חסרונות גדולים, זה דברים שוודאי חייבים לספר, חייבים לספר, השדכן חייב לספר את זה, או מי שמבררים אצלו גם כן, אם לא שואלים אותו על זה. אם זה דברים, מומים גדולים, זה ודאי חייבים לספר. הפרעות קצב בלב, זה דברים שאנשים אכפת להם, זה טרשת נפוצה, דברים, זה דברים מהותיים, שאנשים ודאי מקפידים על זה. דברים כאלה חייבים לספר גם כן אם לא, גם אם לא שואלים.

מנחה: יש הבדלים אם שואלים את זה לפני שהשידוך מתחיל, או רק למשל אחרי כמה פגישות?

הרב עמרם פריד: בכל מקרה כזה דבר תמיד צריך להגיד. זה דברים שאדם לא יכול להסתיר כאלה דברים.

מנחה: אז אולי עדיף להגיד לפני כדי שלא להיכנס ל...

הרב עמרם פריד: נכון, אם מבררים לפני, אז ודאי שצריך כבר להגיד את זה בהתחלה.

מנחה: ולמשל אם נתייחס לדברים שהם קשורים בנפש ולא בגוף? דיכאון, חרדה, הפרעה דו קוטבית, הפרעת אישיות, סוגים כאלה של...

הרב עמרם פריד: כאלה דברים, דברים של הפרעות נפשיות חמורות, שאדם חייב לספר על זה. גם השדכן ו...

הרב עמרם פריד: גם המבררים צריכים לספר את זה. המבררים צריכים לספר את זה, מי ששואלים אותו צריך להגיד את זה.

מנחה: דברים שקשורים לעבר. למשל מישהו שפעם ירד מהדרך וחזר. אדם שהיה מכור למשל לסיגריות או לסמים, אפילו ברמה של מכור לטלפון ולתוכניות לא צנועות. אלה דברים שהיה אבל עבר. צריך לומר אותם? לציין אותם? או בגלל העובדה שהוא כבר לא שם, להתייחס לזה בסלחנות נקרא לזה?

הרב עמרם פריד: זה תלוי. אם יש חשש שזה יחזור, או שהוא לוקח תרופות, אז חייבים לספר על זה. אבל אם אין חשש שזה יחזור, והוא לא לוקח כדורים, אז לא חייבים לספר. אם כרגע אין שום השפעה נפשית מהדברים שהוא חווה בעבר, כרגע אין לזה שום השפעה, וגם אין חשש שזה יחזור, והוא לא לוקח כדורים, אז לא חייבים לספר. אבל אם יש חשש שזה יחזור, או שהוא לוקח תרופות, אז חייבים לספר על זה. שזה מבואר, המקור של הדין הזה מבואר בשולחן ערוך אבן העזר סימן ל"ט סעיף ו', שכתוב על מומים שיתרפאו אחרי הקידושין, מבואר שם שיש הבדל בין דבר שעלול לחזור לבין דבר שלא עלול לחזור.

מנחה: זה עניין של זמן? למשל סמים, למשל, יודעים שההתמכרות והסיכויים שבן אדם יתנקה זה לאורך שנים. אין לנו אומדן מדויק של שלוש שנים, חמש שנים.

הרב עמרם פריד: דברים שיש סיכוי שאדם יחזור לזה, אז זה דברים כאלה צריך לספר. צריך לספר.

מנחה: אם יש למשל דברים של רקע משפחתי. בעיות של שלום בית, אבא של הכלה או אבא של החתן, אחד מהצדדים היו קשורים בנגיד הונאה, פגיעה, משהו אפילו ברמה פלילית, שזה לא החתן והכלה, זה ההורים.

הרב עמרם פריד: אם זה דבר שאנשים, שיוודע להם מזה, הם יתביישו בזה, אז צריך להגיד.

מנחה: ומי צריך באמת לגלות? דווקא החתן, הכלה, או המשפחה, או הממליצים?

הרב עמרם פריד: אם זה דברים שאנשים שיוודע להם שהם יתביישו, אז צריך להגיד את זה. גם האנשים שמבררים אצלם גם צריכים להגיד את זה.

מנחה: בדברים שידועים לנו שזה חסוי, גם שם אנחנו ננקוט באותה עמדה שהרב מציין?

הרב עמרם פריד: אם זה דבר שאף אחד לא יודע, אנשים לא מודעים למידע הזה, אז בעצם זה לא יגרום בושה. אם זה דברים, אנחנו מדברים על דברים משפחתיים, שאנשים לא מכירים את הסיפור שהיה עם ההורים, בעצם לא יגרום להם שום בושה, אף אחד לא יודע שפעם לאבא היה איזה סיפור. נמצא במקום, מבואר בגמרא ביבמות דף מ"ה, הגמרא שם אומרת שהיה סיפור שאבא שלו היה גוי, ומה שלילדים, אז אמר לו תלך למדינה אחרת, שם אף אחד לא מכיר אותך, אף אחד לא יודע מי אבא שלך, שם תתחתן. שם מבואר בגמרא שאם באמת לאדם לא יהיה לו בושות מזה, הוא נמצא, הולך למדינה אחרת, אף אחד לא יודע, לא שום דבר, אף אחד מעולם לא יעלה על הרקע המשפחתי שלו, אז לא צריך להגיד את זה.

מנחה: הרב עמרם פריד, יישר כוח, תודה רבה. להגדיל תורה ולהאדירה, תמשיכו שמעיינותיכם יפוצו הלאה. תודה רבה. כל טוב.

מנחה: היום אנחנו רוצים להרחיב את היריעה שלנו בנושא השידוכים, ולצורך העניין אנחנו מזמנים את הרב אליהו קלרמן, שהוא משגיח בישיבת פוניבז' ועם הרבה ניסיון בהדרכת חתנים. שלום וברכה לכבוד הרב.

הרב אליהו קלרמן: שלום וברכה לכם.

מנחה: תודה שהסכמתם ותודה שאתם פה מהזמן שלכם. אז כן, אנחנו מכירים שכל ששון וכל שמחה, קול חתן וקול כלה, אבל אני אומר אבל, עד שמגיע הקול הזה ששומעים אותו, שקול המשמח חתן וכלה זוכה לחמישה קולות, אז בוא נשאל את השאלות המקדימות בעצם שאותם היינו רוצים לברר היום. כי בסופו של דבר, שידוך זה נשמע דבר עגול, יפה, נחמד, אבל הוא בעצם טומן בחובו קשיים לא מועטים בדרך להגיע לכלה או לחתן המיוחל שעליהם מתפללים כל הזמן. ויש הרבה שאלות, והרבה תהיות, והרבה ספקות. והדבר שמתבקש מכל צד, מה שנקרא הבירורים. ומן הסתם שבתחום הזה של הבירורים אתם נתקלים לא מעט שאלות שנשאלות, דווקא בזכות זה שכמשגיח פונים אליכם לדעת על בחורים. ואני מניח שלא פעם אולי הרב מתמודד עם קושי מה כן אומרים ומה לא אומרים. אז אולי תוכל לספר לנו בבקשה כבוד הרב, מה באמת הדברים שאפשר לדבר, אם זה בצד הרוחני של הבחור, האם יש דברים שצריכים לדעת בצד הפיזי שלו, אולי למשל גם כן בצד הלימודי שלו. יש אדם שרוצה, רוצה תלמיד חכם, ויש אחד שרוצה אדם שהוא מענטש, ואחד שרוצה אותו לפחות שיודע שהוא בריא בנפש. איך אתם מתמודדים עם זה? מה אומרים ומה לא אומרים?

הרב אליהו קלרמן: אז אני אגיד את האמת. הנושא הזה בעיניי הוא נושא מאוד חמור. אני מרגיש כמו שכתוב בחז"ל שלעולם יראה דיין כאילו חרב מונחת לו תחת ירכותיו. שניגשים לענות על שידוך, צריך להרגיש אחריות ופחד שכל מילה שאתה אומר, ותמיד לזכור דבר ראשון, מה שהוא שומע ממך ברגע הראשון יכול להיתקע אצלו לכאן או לכאן. עכשיו, אם חלילה אמרת איזה מנגינה לא הכי נחמדה, יכול להיות שזה נזק ולא מוצדק. ואולי גם, אני מקווה שזה לא קורה הרבה, אבל חלילה חלילה אתה אמרת על בחור מילה טובה ברגע הראשון, עכשיו הבחור הזה חס וחלילה כמעט לא קורא, בוא נגיד, אבל נניח חלילה יש בחור מזויף מתוכו, רק לא נעים להגיד את המילה הרעה, חס וחלילה, נגיד, אבל ברגע הראשון אמרת שהוא בסדר, וזה מה שקנה שהוא בסדר גמור, ובסוף... גם אסור לעשות את זה, כן, זה פחות מצוי. יותר מצוי החלק הזה. אבל באמת מה שאני רוצה, אז דבר ראשון אני אומר שהנושא הזה הוא מאוד לא פשוט. אני מבקש מאוד כל מי שאם מישהו שומע את הדברים שלי, אני חושב שלברר עוד קצת מה ההלכה, איך באמת צריך להתנהג, לא יזיק לחשוב על זה עוד פעם ולשאול עוד דעות. אני לא... זה אני אומר. אני יכול להגיד מה שאני חושב, מה שבמשך השנים אני ראיתי. אני לא אומר לסמוך עליי למעשה, ממש אני מבקש לברר את הדברים אצל מורי הוראה לפעמים וכולי וכולי.

הרב אליהו קלרמן: עכשיו אני אכנס קצת לעניין. יש בנושא הזה של בירורים בשידוכים המון חלקים. יש את החלק הרוחני, כמו שאמרת, והחלק הגשמי. צריך לדעת למשל, אני אגיד אולי הנחה ראשונית, שהרבה פעמים זה תלוי גם בשואל. לפני שאני... אולי אני אתחיל ככה. הרבה בחורים שואלים אותי את השאלה הזאת. אני מוסר בישיבה אצלנו כל שנה באזור חשוון, משתדל למסור לוועד ב', קיבוץ ב' שזה נקרא שאז בעיקר מתחילים שידוכים, ועד שלם על בירורים בשידוכים. עכשיו יש עוד ישיבות שעושות את זה. יש עוד ישיבות. עכשיו אני מדבר עם הבחורים איך עונים בבירורים. שצריכים מאוד להיזהר.

מנחה: זאת אומרת, כדאי שהציבור ידע מה לענות שמישהו מתקשר לבחור כששואלים אותו על בחור אחר.

הרב אליהו קלרמן: כן. ואני אסביר מה אני אומר להם דבר ראשון. אני אומר ככה, שבן אדם שואל אותך שאלה, אתה צריך לדעת שאם הוא סומך עליך, הרבה פעמים מה שקורה שבאים אליי, שכן שלי מתקשר אליי והוא סומך עליי, אז אני צריך להגיד לו הכל כי הוא סומך עליי. אז אני אומר, תראו, לשקר אסור חס וחלילה, וזה ממש לא תעמוד על דם רעך. מי שחלילה יש לו חיסרון גדול ואתה לא אומר את זה, והשידוך הזה יצא לפועל, אז זה ייקח טעות וכולי, אתה רשע, אתה עשית פה דבר אכזרי, לא ריחמת עליו ובסוף זה יכול גם להתפוצץ, אז מה הרווחת? אז לשקר תמיד אסור. אבל אני רק אומר, דבר ראשון, כמו שאתה מחויב לזה ששואל אותך, תזכרו שאתה מחויב גם לחבר שלך. יש לך מחויבות הדדית. כתוב בגמרא למה נקראים תלמידי חכמים חברים...

הגאון רבי אליהו קלרמן: על זה שהם חברים, חתם נאמנה על זה לזה. שוב פעם, זה לא אומר שאתה תטייח דברים ותכניס כלה לצרות אמיתיים. אבל דבר ראשון, תהיה בפחד. אתה הולך לדבר על חבר שלך, אתה צריך להיזהר איך אתה מדבר עליו. אתה לא יכול לשחרר את הפה בלי חשבון. זה חבר שלך, הוא גם סומך עליך. אני אומר, חבר שלך בחדר, לידך מתנהג, בוא נגיד, דוגמה קצת לא נעימה, נגיד שיש בחור לא כל כך מתרחץ. לא כל כך מתרחץ. יכול להיות שיש פה בעיה עמוקה, חוסר ניקיון, שבאמת קשה לחיות איתו. יכול להיות שהוא עייף ולומד הרבה, בסדר, בחורים, הוא מרגיש שזה לא זה. לא בטוח שזה משהו באמת בהוויה שלו, שהוא יתחתן והוא יהיה ככה. עכשיו, ממך הוא לא מתבייש, ולא אכפת לו שלידך הוא מתרחץ רק פעם ב... בני ברק, רק פעם ביומיים. שזה לא נורמלי, אדם בבני ברק מתרחץ אולי פעמיים ביום, לא פעם ביומיים. לפחות פעם ביום. אני לא אומר שהוא מתנהג בצורה הכי מושלמת, אבל אני גם לא חושב שמותר להגיד עליו שהוא לא נקי. מי אמר לך שהוא לא נקי במציאות שלו? אתה צריך מאוד להיזהר. עכשיו, ממך הוא לא מתבייש, הוא סומך עליך, שאתה בזה שהוא מתקלח פעם ביומיים, אתה עדיין חבר שלו ומסתדר איתו. זה לא מתיר לך לספר את זה לאחרים, כי זה לא משהו מהותי. ברגע שתהיה לו אישה, ינהל את הבית שלו, בבית יהיה לו גם יותר זמין המקלחות, הוא יתקלח פעמיים ביום. אני אומר להם, אתם צריכים מאוד להיזהר. אתה מחויב לשואל, אתה מחויב לחבר שלך. הרי חבר מתנהג ליד חבר בחופשיות. הוא מרשה לעצמו. אז הוא יותר קליל לידך, או כל מיני דברים כאלה. אתה לא יכול לקחת את זה ולהגיד, אתה יודע איך הוא מדבר? אתה יודע איך הוא מדבר ככה עם כולם? עכשיו, יש לפעמים דיבור לא יפה, זה גרוע. לידך הוא עם פיג'מה. חבר שלך לידך עם פיג'מה, אז לידך הוא גם לא הכי מקפיד להיות בשיא הרמה שלו. אבל עם אשתו תהיה לה מפריע, אז אולי הוא יעשה את זה. אז אמרתי, אני מחדיר להם את זה, שכשאני בשידוכים, צריכות להיות אחריות לשני הצדדים. אתה לא יכול להגיד רק... אפילו אם דוד שלך שואל אותך, אין לי בעיה, אבל החבר חדר שלך הוא כמו אח שלך. עכשיו, אני לא אומר, צריך להגיד בסוף את האמת, אבל אתה תהיה עם מחויבות לשני הצדדים. ועכשיו תחשוב מה צריך להגיד.

הגאון רבי אליהו קלרמן: עכשיו אני אומר ככה, אני רגיל לומר, שברוחניות יש כמה נושאים. למשל, התמדה. אני חושב שזה דבר שקשה מאוד לענות עליו בשידוכים, וקשה מאוד לשפוט בחור לפי איך שהוא לומד עכשיו, איך הוא ילמד אחרי החתונה. וקשה מאוד לשפוט בחור, בא אליי יום אחד בחור ושאל אותי, שבחור בשיעור א' וב' לא למד כל כך בהתמדה, אבל אחר כך הוא למד בהתמדה. אז להגיד שהוא לא למד בא' וב'? מה אכפת לי מה נוגע מה שב-א' הוא... בחור בקיבוץ ג', מה זה נוגע שיעור א' וב'? הוא עוד לא היה מפותח, נכון, אדם מתפתח בחיים, מצוין. אם בחור התחיל ללמוד לכבוד שידוכים, חודש הוא לומד ויש הצעות, זה שאלה. אבל אדם לומד שלוש שנים, אז שנתיים ראשונות הוא לא היה הכי מוצלח, אז מה? אז ברוך השם שאתה היית מוצלח. יש אנשים שההתפתחות שלהם הרוחנית יותר איטית, אז הוא הגיע להתמדה של... אתה הגעת, יש בחורים שבשיעור א' היו מתמידים, והוא רק בשיעור ג' הגיע. מה הבעיה בזה? אם הוא יציב וקבוע ומתקדם, צריך להגיד עליו שהוא מתמיד ושלום. אז אומרים, באשר הוא שם. כמו שאתה רואה אותו עכשיו, אל תתייחס למה שהיה פעם. ברגע שזה קבוע כבר, אז מה זה משנה מה שהיה פעם?

הגאון רבי אליהו קלרמן: עכשיו יש עוד דבר, שלפעמים בחורים, הרי מבררים אצלי הרבה מאוד, אנשים מבררים אצלי, אז בן אדם מתקשר, שואל אותי, שלום, אפשר לברר על הבחור הזה והזה? כן. תגיד לי, הוא שקוע בלימוד? עכשיו, אני לא מכיר את השואל. מה זה שקוע בלימוד? אני שואל אותו, מה אתה מתכוון שקוע בלימוד? אתה מתכוון כמו ר' חיים קניבסקי? לא, התכוונתי שהוא נמצא בסדרים. ואז אני שואל אותו, מה אתה מתכוון בסדרים? מתשע עד אחת וחצי? לא, אני מתכוון שממש ככה זה... קורא לי כל פעם. אני מתכוון שב-10:00 מגיעים ובסדר, הוא נמצא, הכל בסדר. אני לא מחפש את השפיץ של הישיבה, ולא זה, הבת שלי גם לא... היא לא יכולה כזה. לפעמים אומרים לי, הבת שלי לא צריכה מתמיד מדי גדול. הבת שלי היא... יש לה השגות של לימוד. אתם מבינים? השאלה הראשונה הייתה שקוע בלימוד. כשאתה שואל אותו קצת שאלות, אתה רואה שהוא צריך בחור סטנדרט, שבסדר, שלומד, שאוהב את הגמרא, שלומד, שיהיה בכל... לפי הדרישות שדורשים ממנו, זה מה שיעשה. שלום, בחור מצוין. אתה יכול להגיד עליו שהוא מתמיד גדול. אז אני תמיד אומר, צריך לראות, אתה לא יכול לענות. שקוע בלימוד? לא. מה לא? כי השואל לא התכוון... הוא שואל לפי מחברת.

הגאון רבי אליהו קלרמן: אגב, יש תופעה מאוד מעניינת, שהמון אימהות מבררות על בחורים. לא הורים, לא אבות. אני לא יודע מה קרה בזה. עכשיו, הייתי בכנס של אימהות על שידוכים, והיה שם איתי עוד רב חשוב, והוא שאל את זה, תגידו לי, אימהות יקרות, למה אתן מתקשרות ולא הבעלים שלכן? אין לי תשובה לזה. אבל יש לי תשובה בשבילך. מאוד פשוט. כמנהל של הרבה שנים, אני יכול לומר לכם, שכשאבא מגיע לאסיפת הורים, אז מה הוא שואל? מה שלום הילד? בסדר? כן. נו, טוב, ברוך השם. הוא הולך. וכשאימא באה, היא מתחילה, רגע, אז איך הוא משתתף? ואיך הוא משחק? ואיך הוא אוכל את האוכל? אז האימא יורדת לכל הפרטים. האבא, ברוך השם, ברוך השם, תודה רבה, תהיה בריא. אז אני אומר, שאתה לא יכול לענות סתם. תברר מי השואל שלך, תברר. זה א'.

הגאון רבי אליהו קלרמן: מצד שני, אני אומר לבחורים, למשל, אם מתקשר אליי בן אדם והוא מתחיל לשאול אותי, שקוע בלימוד, ואז הוא אומר, תקשיב הרב קלרמן, אני מחפש בחור כמו ר' חיים קניבסקי. כן או לא? אז אני אגיד לו את האמת. אני אגיד לו שהוא לא. כי כשאני יכול להטבות שניהם, גם אני אגיד לו, הבחור הזה בחור מצוין, אבל אם אתה מחפש דווקא בחור כר' חיים קניבסקי, ואם הוא לא יהיה, אתה לא תהיה מרוצה כל החיים ואתה תרגיש שאתה סתם השקעת בו, אז עדיף שלא תיקח אותו. עכשיו, אני חושב שאני לא עושה בזה עוול לבחור. אני עושה לו טובה. אז אני שואל, כשיש בחור... אמרתי לבחורים, אני אומר את זה גם לבחורים, תדעו לכם, אני עונה הרבה בשידוכים, אני מאוד רוצה לעזור לכם. אבל יש אדם ששואל אותי, תגיד לי, אני רוצה בחור שקם כל יום מתפלל בישיבה. אז זה מה שאני רוצה. אז מה, אני אשקר אותו ואגיד לו... אני לא אגיד לו על בחור שלא קם לישיבה שהוא כן קם לישיבה. כי אני אוחז שגם בחור יכול להתפלל טוב... אין דבר כזה. אם הוא שואל שאלה ספציפית, אני אענה לו את האמת. אחד שואל אותי לפעמים, אני רוצה שהוא יקום לזמן קריאת שמע הראשון. לא אכפת לי שיגיד בלי ברכותיה, יש כאלה אברכים. אני רוצה שיקפיד על זמן קריאת שמע הראשון. זה מה שאני רוצה, ככה אני מחנך בבית. לא אכפת לי שיגידו שלא בברכותיה, אבל לי חשוב, ככה אני מחנך בבית. זכותו. אז מה, אני אקח מישהו ואני אגיד כן, הוא קם... שהוא קם, והוא אומר בקושי לגר"א. אמרתי להם, זה אני אומר לבחורים. אני אומר גם להם, זה מה שאני חושב באמת. אני מנסה למצוא מה הוא רוצה בדיוק. אם הוא מבודד לי את השאלה והוא מדייק לי אותה והוא אומר לי, כזה אני רוצה, ומשהו אחר אני לא רוצה, אז אני אומר לו, תשמע, הבחור הזה מצוין, גדול מאוד, אבל אם זה מה שאתה רוצה, זה לא. אני לא אשקר אותו. זה בחלק הרוחני.

הגאון רבי אליהו קלרמן: עכשיו, עוד דבר אני רוצה להגיד בחלק הרוחני, שאני לא נעים לי לדבר על זה, אבל לצערי יש היום בחורים שנופלים בלראות דברים אסורים. אני אמרתי, אני אומר לתלמידים פה בישיבה שידעו, שאם אני יודע על בחור שהוא נכשל וממשיך להיכשל, לא שהוא פעם נכשל. פעם נכשל, אין לי בעיה. לפעמים יש מצבים שצריך טיפול, זה משהו... אני לא מדבר על זה. בחור נפל, בקורונה זה קרה הרבה. בקורונה שהיה המון... בישיבות, בסמינרים, זה קרה. שנה כזו משעממת, כל מה שהיה שמה. אז יש בחורים שקרה להם שהם ראו דברים לא טובים. בסדר, אז מי שיצא מזה, יצא מזה, ואני יודע שהוא נקי נקי. אבל אני אומר להם, תדעו, אם אני יודע על בחור שהיום, היום, בשידוכים, בגיל שידוכים, הוא יושב ורואה סרטים, אני אומר את זה. אני אומר את זה לכל הבחורים, תדעו, אני אומר את זה, שלא תבואו אליי בטענות. כי אני אוחז שבחור שרואה דברים אסורים, זה מסוכן מאוד לבית שלו. מסוכן לבית שלו.

הגאון רבי אליהו קלרמן: אני לא יכול לתת לכם להתחתן ככה ולהפיל בפח את הבנות הצדיקות שלנו. אם עשה תשובה, לפעמים, לצערנו יש גם בנות שנפלו היום, אז בסדר. אבל אני לא יכול על זה, אני אומר להם, על זה אני לא מוותר. כולם יכולים לעשות תשובה. אחד שבקיבוץ א' ראה חודשיים סרטים ועשה תשובה והפסיק עם זה, והוא בקיבוץ ב', ג', אין בעיה, לא אגיד מילה. כי אני חושב שזה באמת משחית את הבית היהודי. הדברים הרעים האלה משחיתים את הבית היהודי. אני אומר, אל תבואו אליי בטענות, אני אומר לכם פה לשולחן, אני לא מרבה בזה אנשים, אני אומר להם את זה.

הגאון רבי אליהו קלרמן: עכשיו, לפעמים באים אליי בחורים בקיבוץ ג' ואומרים, יש לי חבר חדר שלפני שנתיים היה... אבל הוא הפסיק את הכל. שתוק, אל תגיד מילה. הפסיק את הכל? אל תגיד מילה. אבל לפני זה גם מסוכן קצת. אבל זה בגדר התמודדות, בעזרת השם הוא יצליח. אבל מי שעכשיו... אז זה דברים רוחניים שאני לא מוותר עליהם. על קלקול כזה אני לא מוותר. אני אומר את האמת, אני אומר את זה גם לבחורים.

הגאון רבי אליהו קלרמן: ועל... להפך, בהתמדה אני מאוד מנסה לרכך, כי אני אוחז ש... אני רואה בחוש שהרבה מאוד בחורים שהיו בינוניים בהתמדה, נהיו אברכים מתמידים גדולים בגלל אישה טובה. לפעמים זה גם קשור למה שדיברנו, שלבחור אין לו מספיק סיפוק, אז לכן הוא לא... הוא לא מספיק... כאילו... אבל ברגע שהוא מקבל את המקום שלו, שיש אישה שלו שמעריכה אותו וגאה בו וזה, הוא פתאום צומח. ויש לי סיפורים כאלה לעשרות ולמאות. יש לי לצערנו גם סיפורים בודדים על אברכים שאחרי החתונה...

מנחה: נפלו.

הגאון רבי אליהו קלרמן: לא נפלו כלום. ודאי שיש לי. אבל רוב המקרים שאני מכיר, בחורים בינוניים, או בגלל שאני אגיד את זה, או אלה שהם קצת מבוגרים וקצת מתייבשים, מה שקוראים בישיבות, מתחתנים, צומח, אני מקבל טלפונים מהראש כולל שלו, תשמע איזה אברך. אז לכן בנושא של התמדה אני יותר גמיש. אני לא אומר על בחור שהוא לא מתמיד, אני מנסה לרכך. מי ששומע טוב, שומע שהוא לא המתמיד של העולם. אף אחד לא יכול להגיד 'וואי, הבטחת לי שהוא המתמיד הכי גדול'. אף אחד לא יבין... אבל אני גם לא אגיד עליו שהוא לא לומד, אני גם לא אגיד עליו שהוא לא מתמיד.

מנחה: איפה... אני רוצה לשאול, איפה עוברות השאלות בין ההתמדה והרוחניות שלו, לחלקים הגשמיים, שזה יוצר לצד הבריאותי, הבריאות הנפשית...

הגאון רבי אליהו קלרמן: על הבריאות הרבה שואלים. הרבה מאוד שואלים.

מנחה: ואיך שמה מתמודדים עם זה?

הגאון רבי אליהו קלרמן: שמה זה סוגיה מאוד קשה. אני בדרך כלל, בחורים שאני יודע שיש להם בעיות בריאות, אני פשוט שואל אותם מה הם חושבים לעשות בשידוכים. אז יש כאלה שאני לא הרב שלהם, יש להם רבנים אחרים. אז הרב הזה אמר אחרי פגישה אחת להגיד. בסדר, אם אני יודע שהוא סומך על רב והוא יעשה מה שהרב אומר, אני לא אגיד. אני לא אומר. אבל אלה שאני מפחד עליהם שהם לא יגידו בכלל, ולצערי יש מקרים שאני יודע שיש לו בעיית בריאות חמורה והוא לא אומר, אז בדרך כלל מה שאני עושה, האמת, אני הרבה פעמים מסביר לבחור כזה שאם לא תגיד, זה יותר גרוע. הרי אם יתפסו את השקרים מתישהו, אז יעיפו אותך מכל המדרגות. אז מה אתה... אתה כבר לא תמצא שידוך לעולם. אז בדרך כלל הבחור אומר מעצמו שהוא ודאי יספר. אם אני יודע שהבחור יספר באיזשהו שלב, אני... אני לא מתערב לו בהחלטה שלו. אני אישית, אם שואלים אותי מתי נכון לספר...

מנחה: כן, זה שאלה שבאמת מתבקשת.

הגאון רבי אליהו קלרמן: אז שוב פעם, אני לא גדול הדור ואני לא הרב של הדור ולא צריך לסמוך עליי, אבל ממה שראיתי הרבה מקרים, המון מקרים, אגב, גם בזה אני יכול להגיד שהראש ישיבה ר' גרשון זכרונו לברכה גם שינה קצת בעצמו. הוא בהתחלה היה אומר על כל מיני מקרים להגיד רק אחרי שלוש פגישות. ואחרי זה היה כמה מקרים שהיו כעסים מאוד גדולים, שאמרו 'מה, מה פתאום שלוש פגישות תן לי להיפגש ואחרי זה...' הצד השני שהיה בריא, בא בטענות ש'גם מה פתאום שלוש פגישות, למה לעשות? אם יש לו איזה... לא היינו ניגשים אפילו לאחת'. אז אחרי זה הוא ודאי שינה את דעתו שאחרי פגישה ראשונה חייבים כבר להגיד. עד כמה שאני יודע. היו מקרים שהוא היה אומר שאתה צריך להגיד גם לפני הפגישה הראשונה. אפילו ברמת חומרה... חומרה של המצב. ודאי. וזהו, זה... אבל אני יודע ששלוש פגישות הוא ודאי... הוא ודאי הוריד לפגישה אחת, זה אני יודע. שוב פעם, אני לא מוסמך להגיד בשמות כל המקרים וכל מקרה לגופו, אבל הדבר הזה שהיה... אני יודע שהוא חזר בו מזה. כי זה יצר המון המון כעס.

מנחה: מה ההיכרות שלכם, מה ההשלכות של כזה גילוי לאחר או לפני?

הגאון רבי אליהו קלרמן: אני ראיתי דבר מאוד מעניין. יש הרבה שגילו דברים, ואם הם לא חשבו שההורים רימו אותם, אז הם המשיכו בשידוך. הרבה בנות ספרדיות, וברוך השם הכל ממשיך, אפילו דברים קשים לכאורה. מעניין. אני ראיתי בעיניי. אבל אלה שחושבים שרימו אותם, זה נורא ואיום. עכשיו, להגיד אם הם צודקים או לא, זה... הרי אם אלה שרימו אותך, הרי היה לך הכל טוב, אז מה... אז רימו אותך, אז מה, זה כואב, מה, פגע לך בכבוד? מה מפריע להם? אני לא יודע להסביר, אבל אני מה שאני רואה במציאות, שאלה שהרגישו מרומים, הם היו יותר קיצוניים בלפרק או דברים כאלה. ואלה שלא רימו או שפעלו לפי גדול ואמר להם לא להגיד וזה, דווקא הרבה פעמים היו סליחות. אז ראיתי שאנשים יודעים להתמודד. זה לימד אותי שלפעמים צריך לדעת להגיד, שאפשר גם להגיד בעיות קודם, רק צריך לדעת איך להגיד אותם. הרבה פעמים זה מלאכה קשה מאוד. יש ארגונים פה, יש אנשים שמתעסקים בשידוכים של בעיות רפואיות, של זה... זה המקום הכי נכון לפנות לשמה. היה בעיה לי באמת איזה חבר, היה לו בת, הייתה לו בת עם איזה בעיה רפואית, וכל הזמן הציעו לו שידוכים. אני בדרך כלל לא מציע שידוכים, אבל הציעו, הוא התחמק, התחמק, התחמק. לא ידע... מה זה ההתחמקויות האלה? באמת אף אחד לא ידע מה לעשות עם זה, מסכן. עד שיום אחד הוא סיפר בסוד גדול שבאמת יש לה איזה בעיית בריאות, אז הוא לא מצליח. אמרתי לו, אז חבל, אז צריך לדעת איך לשווק את זה. ובאמת מיד, לא ממני, אמרתי לו שיש אנשים שעוסקים בזה, ומיד אחרי זה מצאו שידוך מצוין, ממש מצוין. יש אנשים שיודעים לחבר, איזה מצוין, לא יודע... יש כל מיני ארגונים שהם עסוקים בזה. וברוך השם...

מנחה: הרב קלרמן, לפני שאנחנו מסכמים את הסוגיה של השידוכים, אולי אפשר לשאול אותך שאלה, אז מה צריך לברר בשידוכים?

הגאון רבי אליהו קלרמן: אז אני אגיד, לא דברים שלי, אבל דברים שאני מסכים, אני לא צריך את ההסכמה שלי, אבל שמעתי שהרב שך היה אומר. הרב שך, שאני חושב שהוא אצל הרבה סמל של התמדה ושקיעות בלימוד הכי גדולה שיש, בעיון הלימוד ככה, חזק. הרב שך היה אומר שצריך לברר שלושה דברים, ודווקא בסדר הזה. הוא אמר ככה: מידות טובות, יראת שמים והתמדה. ודווקא בסדר הזה. על בחורים. ככה הוא אמר, על בחורים, שלושה דברים לבדוק: מידות טובות, יראת שמים, ותורה, והתמדה בתורה. ודווקא בסדר הזה. כולם היו פותחים עיניים, מה? מה, לא תורה ראשון? לא. מידות טובות. מה, לא יראת שמים ראשון? לא, מידות טובות. כי מי שיש לו מידות טובות, על ר' עקיבא כתוב שרחל ראתה שהוא צנוע ומעולה. מידות טובות, לב טוב, ענווה, זה... יעשה הכל כבר בשבילה. אז מידות טובות, זה בנוגע כששואלים על בחורים, מידות טובות, יראת שמים והתמדה. על בנות, אני גם קצת... בזה קצת... אני חושב שמידות טובות גם כן. אני חושב שכיבוד הורים, אני רוצה פה להגיד משהו שאולי...

הגאון רבי אליהו קלרמן: אולי זה חידוש, אולי זה פשוט לכולם. אני חושב שבנות שמכבדות את ההורים שלהן, הן מכבדות אחרי זה את הבעל מאוד חזק. יש כאלה שמפחדים מזה. שמעתי, 'היא מאוד מכבדת את ההורים שלה, אז אולי היא תישאר מכבדת הורים ולא אותי'. אז אני ראיתי אצל בנות, בנות שמכבדות הורים, מכבדות אחרי זה את הבעל בצורה יוצאת מן הכלל. כיבוד הורים אצל בנות זה ממש משהו מדהים. ויש לי כזה קצת ניסיון עם זה. אז אני אומר ש...

הגאון רבי אליהו קלרמן: מידת הוותרנות, ומידת הצניעות. צניעות אצל אישה זה דבר מאוד הכרחי. אני אולי אספר פה איזה סיפור קצת, שאני מקווה שלא יכעיס אף אחד. לפני כמה שנים היה איזה בחור שנפגש עם איזה בחורה. הבחור הזה גם הסכים לסיפור הזה, אני מראש אומר, אפשר לחלוק עליי. היא בחורה, והם דיברו שם איזה כיסוי ראש יהיה אחרי החתונה, פאה או מטפחת. הבחור אמר שהוא רוצה פאה, והיא אמרה שהיא רוצה דווקא מטפחת. אולי היא הגיעה מאיזה חוג שכולם הולכים מטפחות, לא יודע, אשכנזית, לא משנה, לא ניכנס לזה. למעשה, הבחור אמר שלא אכפת לו שהיא תלך עם מטפחת, אבל הוא לא רוצה להתחייב למטפחת. הוא רוצה שהיא תתחייב לו שאם הוא רוצה פאה, יהיה גם פאה. קיצור, היה ויכוח על זה, והיה בחור מאוד מצוין.

הגאון רבי אליהו קלרמן: אז באיזשהו שלב השידוך הלך כמעט לרדת על זה, שהיא לא הסכימה בשום אופן, היא לא הסכימה לקחת בשום אופן פאה. זה שטיפל בשידוך הזה, אז אני אמרתי לו שיוריד את השידוך. שיוריד. עוד לא מתקדמים. אז זה שטיפל בשידוך מאוד היה אכפת לו. והוא טיפל בזה, והוא אמר לי, "קלרמן, תשקיע, תשקיע, אני צריך את זה, הבחור כזה צדיק". אז שאלתי אותו, "תגיד לי אתה, למה היא כל כך רוצה ללכת עם מטפחת? למה?". אז הוא אמר לי משפט מדהים. הוא אמר לי, "כי היא רוצה להעביר מסר של צניעות. היא אומרת שבזמן האחרון הצניעות לא כל כך זה, אז היא רוצה לזכות להעביר מסר של צניעות, לכן היא רוצה להיות עם מטפחת".

הגאון רבי אליהו קלרמן: אז אמרתי לו, "תקשיב, בחורה שלובשת מטפחת, אישה ששמה מטפחת כדי להיות צנועה, גם אמא שלי הלכה עם מטפחת, אין לי בעיה. יש לי אחיות שהולכות עם מטפחת, אחיות שהולכות עם פאה, אין בעיה. יש לי גיסות שהולכות עם מטפחת, ואמא שלי גם הלכה עם מטפחת. אז אישה שרוצה ללכת עם מטפחת כי היא רוצה להיות צנועה, מצוין. אבל אישה שרוצה ללכת עם מטפחת כדי להעביר מסר של צניעות, בעיניי זה לא צניעות. זאת אומרת, היא הולכת ברחוב והיא מרגישה שהיא מפיצה מסר. זה לא צניעות. אם היא אומרת דרשה לנשים על צניעות, מצוין. אבל אישה שמרגישה שהיא הולכת עם מטפחת על הראש כי היא מפיצה מסר של צניעות, זה לא צניעות".

הגאון רבי אליהו קלרמן: אז הוא קצת כעס עליי, אבל זהו. ואני רוצה להגיד למה אני מתכוון. אישה צנועה זו אישה צנועה. אני לא אומר שאישה צנועה חייבת ללכת... היא צריכה ללכת בצניעות כמובן, הלכתית, אבל אני מתכוון, באישה יש תכונה שנקראת צניעות. החפץ חיים כותב בחוברת שלו, שיש אישה שמתפללת מנחה ליד כולם, היא מעמידה את עצמה במרכז, מתפללת מנחה. היא לא אישה צנועה. את רוצה להתפלל מנחה, תלכי הצידה. אישה לא אמורה להעביר מסרים לעולם, גם מסר של צניעות את לא אמורה להעביר, את אמורה להיות צנועה. אז אני אומר שצניעות זו תכונה באישה. תכונה של מהות. וזה אי אפשר לברר. לא תמיד אפשר לברר, אבל אי אפשר לברר, זה פשוט.

הגאון רבי אליהו קלרמן: לפעמים כשמדברים איתה, לפעמים כשהיא מדברת, הרבה פעמים מתייעצים איתי נישואים, היא דיברה, אני מרגיש שהיא יותר מדי, פחות מדי, אני אומר, אבל איך היא דיברה? היא דיברה בכבוד? או שהיא דיברה כאילו "אני, אני, אני"? זהו. מותר לאישה להיות חזקה, מותר לאישה להיות דומיננטית, אישה דומיננטית זה לא כל כך גרוע, היא יכולה להחזיק לך את כל הבית, הכל בסדר. אבל שתדבר בענווה, שתדבר שיש מקום לעוד מישהו. זהו, עד כאן. יישר כוח, תודה רבה. בבקשה, הלוואי שיהיה לתועלת. ואני אומר עוד פעם, זה דברים שצריכים לשאול מורה הוראה איך להתנהג, אני לא מורה הוראה.

מנחה: תודה רבה לרב אליהו קלרמן, משגיח בישיבת פוניבז' ומדריך חתנים, ואני מאחל לכם שבעזרת השם לא תצא שום תקלה מתחת ידיכם, שהמסרים יועברו בצורה הטובה ביותר, שהשאלות שיישאלו יקבלו את המענה הטוב, ויתקיים ענבי הגפן בענבי הגפן. אמן. יישר כוח, תודה רבה. תודה רבה לכם.

מנחה: איתנו היום הרב יצחק יעקב פוקס, שהוא פוסק ומחבר ספרים, תפילה כהלכתה, הליכות בת ישראל, והספר כדת משה וישראל שעוסק בהליכות והנהגות שידוכים ונישואין ועוד. ועל הנושא הזה אנחנו אומרים שלום וברכה לכבוד הרב פוקס.

הרב יצחק יעקב פוקס: שלום וברכה לכבודו לי, ולזכות גדולה להתארח אצלכם בביתנו ולעסוק בנושא כל כך מרכזי בעתיד של עם ישראל.

מנחה: אמת, אמת. הרב, בוא נסכים שזה גם נושא שיש לפעמים הרבה מבוכה וחוסר ידיעה, ובשביל זה אנחנו כאן היום. הרב, שידוכים, דבר מאוד מורכב, ואנחנו נתקלים בכל מיני היבטים, איך ניגשים לשידוך, מה אומרים ומה לא אומרים. במיוחד שזה מגיע לממליצים, שהיום יש רשימת ממליצים, מי הממליץ. אז האם הממליצים מחויבים על כל כללי לשון הרע, כמו שאנחנו יודעים, או שדווקא במקרה של שידוכים יש פה יכולת להתגמש?

הרב יצחק יעקב פוקס: טבע הדברים, יש אומרים שדכן ראשי תיבות שקר דובר כסף נוטל, אבל זה בדיחותא. ויש אפילו מקורות בספרים שצריך להיות בכל שידוך משהו שאולי לא תואם את האמת, לא דבר שקרי, כי אנחנו מוצאים גם אצל אליעזר שהוא... אבל אני אומר באופן בסיסי, אני חושב, הרי שאלה מטרוניתא אחת, מה הקדוש ברוך הוא עושה מאז ועד עתה? יושב ומזווג זיווגים. ואגב, לא רק את הזיווגים החדשים שאנחנו קוראים, אלא גם את הזיווגים שמכבר עשרות שנים, מכיוון שבעצם הקדוש ברוך הוא מחדש בטובו את כל מעשה בראשית, בוודאי קשר כל כך בסיסי שהוא עתיד להעמיד דורות בעם ישראל. רב חיים שמואלביץ פעם כששמע את זה, ניגש לאשתו ואמר לה מזל טוב, כאילו כל יום אנחנו מחדש.

הרב יצחק יעקב פוקס: אבל דווקא מכיוון שאנחנו רק שלוחים, ולא אנחנו בעצם פועלים ועושים, אנחנו מצווים הרי את השם אלוקיך תירא, ולדובקה בו, מה הוא רחום, מה הוא חנון, מה הוא ארך אפיים. אבל כשאנחנו מדברים עכשיו על אינפורמציה, צריך לדעת שיש דברים שאם לא ייאמרו, אולי אנחנו בהמשך נתייחס לזה, אבל אין שום ספק שגם בנושא השידוכים יש איסור של רכילות ויש איסור של לשון הרע. גם כששידוך לא יצא לפועל, ואין התאמה, לא תמיד צריך לדווח לשדכן מה הסיבות, אלא אם כן גילו דברים שהם... אבל במענה לשאלה, מותר לדרוש ולחקור אודות טיבו ומהותו של המועמדים, אבל גם אם עלולים לשמוע דברי גנאי, מפני שזה לתועלת. וצריך להדגיש כשמתחילים לברר, שהשאלות הן לתועלת, אין פה איזה עניין של סקרנות.

הרב יצחק יעקב פוקס: וגם החפץ חיים מדגיש בכמה מקומות בהלכות רכילות ובלשון הרע, שהשומע צריך לא לקבל את הדברים, כיוון שלא תמיד דברים שנאמרים ממבט זה, מזווית זו, הם אכן תואמים את האמת. ולכן, אבל כן צריך להתחשב בדברים, לשם כך אנחנו מבררים, כדי שחלילה לא... וצריך להסביר את זה מראש. ויש מפורש, החפץ חיים מביא ספרא בויקרא פרק י"ט פסוק י"ד, על הפסוק ולפני עיוור לא תיתן מכשול...

הרב יצחק יעקב פוקס: בא ושאל ממך בת איש פלוני מהו לכהונה, אל תאמר לו כשרה והיא אינה אלא פסולה. זאת אומרת שיש לנו הנחיה של חז"ל שבמענה לבירורים בשידוכים צריכים מאוד מאוד, כפי שנראה בהמשך, לומר את מה שצריך לומר.

מנחה: אז אם אנחנו רוצים באמת לדייק ולהימנע מתקלה, מה אנחנו עושים במקרה של בעיות רפואיות, נפשיות, במיוחד שלמשל שהשדכן יודע שיש איזושהי בעיה, האם הוא באמת חייב לגלות?

הרב יצחק יעקב פוקס: חובה לגלות על בעיה נפשית, פיזית. אם היא נראית, אין צורך לדווח. אם יש צליעה או חלילה קטיעת דברים שרואים אותם, או גמגום. אבל הבעיה היא בעיקר בדברים נסתרים שלא יודעים. וזה בעיקר בבעיות נפשיות. גם אם הייתה בעיה וברוך השם היא טופלה, אבל צריך, ולא תמיד הנשאל יודע את פרטי התיק הרפואי, אבל הוא חייב לומר שהיה דבר מסוים. לא מדברים על הפרעות בגיל התבגרות, יש לפעמים משברים. אנחנו מדברים על נושא שטופל רפואית ובעיקר היה צורך לקבל תרופות. אז אפשר לומר, זה היה, אולי זה בכלל לא קיים, אבל בבקשה תבררו. גם הייתי אומר לפעמים במשפחה, אם יש תופעה שחוזרת על עצמה, מכירים לפעמים שכנים ויודעים, ויש אפילו חשש לבעיה נפשית, צריך לומר את זה בשיא הזהירות ובהסתייגות, אבל חייבים ליידע בתחום הזה.

מנחה: אולי כדאי פה לשים את הדגש על אחריותו של השדכן באיזשהו מקום?

הרב יצחק יעקב פוקס: הנשאל, השדכן גם, בוודאי, אבל לא כל כך תמיד סומכים על השדכן, מבררים. עם ישראל הוא מברר ומרימים טלפונים. ובתחום הזה באמת לפעמים, אם מבררים, אומרים בשם החזון איש שאם השידוך צריך לצאת לפועל אז ידעו את מי לשאול. אבל בתחום הזה באמת צריך לעשות את ההשתדלות. כעיקרון אני אומר שבאמת דברים שהם נסתרים והיו או בוודאי קיימים, חובה, חובה לדבר עליהם. כי צריך לדעת שלפעמים לו היו יודעים מראש את הפרט הזה, את הנתון הזה, פשוט לא היו, ויש גדולי הפוסקים שאומרים שאלו נישואי טעות, חס ושלום, שחיים הזוג, כיוון שזה מקח טעות. זה גם בחנות כשאתה קונה משהו, בוודאי ובוודאי בנושא כזה.

מנחה: אני רוצה לדייק, אז זה גם חל על הממליצים בעצם? לא רק על השדכן? גם הממליצים שרוצים להציע שידוך או אלה שבאים לשאול אצלם, אז גם להם יש את אותה אחריות?

הרב יצחק יעקב פוקס: בוודאי, אני חושב שבעיקר אצלם. מכיוון שהשדכן הוא רוצה לקדם דברים, הוא מציע, ומוטל על ההורים ועל בני הזוג עצמם להיות מודעים לכל הנתונים שקיימים.

מנחה: מה קורה כשלמשל שהרב יודע על איזה מידע שהוא חסוי? נמסר לו מידע מסוים על אחד מהצדדים, אולי זה המשודך, אולי זה ההורים, ואומרים לו אבל זה דבר שהוא חסוי, שלא לפרסום. מה הוא יעשה אז? ישמור על החיסיון?

הרב יצחק יעקב פוקס: קודם כל יש פה חובה של השבת אבידה. אם באמת התנו איתו, שהוא יכול אבל לומר שצריך לברר בתחום ההתנהגותי או בתחום התקשורתי, אם הוא התחייב, רב אולי עדיף לו שלא יתחייב לכאלה דברים, כיוון שהוא נמצא בפני דילמה מאוד רצינית, כפי שציינו עכשיו. ולכן תמיד אפשר אבל לומר שתבררו בתחום הזה. ואז אנחנו מסירים מעצמנו את האחריות וגם נותנים פתח להגיע לחקר האמת ולבדיקה.

מנחה: גם למשל אם אמרו לו, תראה אנחנו נספר לך פרט אבל בבקשה שהרב לא יגלה או השדכן שלא יגלה, אז אני מבין שמן הדברים של הרב מה שהרב אומר כעת זה שהוא לא חייב להגיד את זה בפירוש אבל חייב לתת פתח לבדיקה אצל הצד השני. מעניין. ולמשל יש דברים שחשש רחוק, שמועה. נדמה לי ששמעתי משהו, אולי כדאי שתבדקו. גם על שמועה יש מקום...

הרב יצחק יעקב פוקס: צריך מאוד להיזהר, גם במצוות תוכחה וגם בוודאי בשידוכים, להימנע מללכת אחרי שמועות, השערות, תחושות. יש לי הרגשה שיש... אנחנו על סף של איסורי דאורייתא ממש. כי יש גם הוצאת שם רע. ויש דברים שנאמרים והם נשארים ועלולים להשפיע על השלמות של התא המשפחתי הזה. זה תמיד עומד ברקע, כאילו אה, כבר אמרו לנו, שמענו כבר. מאוד להיזהר. אם יש איזשהו בסיס, אם זה נשמע לא כאיזה שיחת רכילות ומה, אלא יש לנו איזשהו, ראינו בעצמנו, או נודע לנו שאכן היה, הייתה בעיה, אז צריך לומר ותמיד אפשר לומר תבדקו את זה. כל עוד אנחנו לא בטוחים לומר את זה אפילו, אני לא יכול לומר את הדברים בדיוק, אבל אני מציע לכם לבדוק.

מנחה: מה שמוביל אותי לשאלה שהיא כבר כנראה מובנת מאליה, שלשקר בוודאי לא שייך.

הרב יצחק יעקב פוקס: בהחלט שלא. מותר לומר מעט דברים שהם לא האמת הצרופה, כלומר נהוג כאילו לייפות, אומרים, משתמשים במילים כאלה. אני לפעמים שומע כשמבררים על בת, אומרים היא כלילת המעלות. אז אני שואל אם זה בקוף או בכף כמובן. ואנחנו יודעים מראש שיש רצון להציג את הדברים, גם אדם שמוכר משהו מייפה. אבל כיוון שפה יש הגדרות בהלכה מה מותר, בפרט לעניין הגיל, אז יש גם הרב אלישיב וגם הרב אבא שאול, הם מדברים על כך שאנשים מקפידים על הנושא של הגיל אם אומרים להם. כן מצאנו באמת שאפשר לומר, הרב אלישיב הוא התיר לבת עשרים לומר שהיא בשנת התשע עשרה, כאילו היא בגיל תשע עשרה. אבל לומר, ובוודאי ובוודאי כשמדובר בשידוכים של בנות מבוגרות יותר, כשהן נמצאות על סף של פוריות, שם זה ממש חובה מוחלטת. החתם סופר כותב על זה שזה דבר שהוא על זה, הוא כותב שייתכן שיהיה פה קידושי טעות לגמרי, בנושאים כל כך אקוטיים, כל כך מרכזיים.

מנחה: זאת אומרת שבשלב מסוים יש דברים שפשוט אי אפשר להעלים אותם אלא חייבים לומר אותם.

הרב יצחק יעקב פוקס: כן, חייבים לומר אותם. דווקא על מידה של למדנות או שקיעות בתורה, יש אפשרות לברר את זה על ידי מלמדים, על ידי רבנים, ראשי ישיבות, יש משגיח. לא צריך לתת, גם אנחנו לא תמיד יודעים באופן מדויק מה היכולת הלימודית אצל בנות ואצל בנים גם. רק אם יש לנו הוכחות, היו לנו מקרים שבהם התרשמנו שאולי יש לקות קצת באיזה נושא, אז אומרים את זה.

הרב יצחק יעקב פוקס: אז מזכירים את זה, תבדקו את הנושא הזה. אני רוצה להשתמש באמת במילים של הרב, תבדקו את הנושא הזה, כי ישנם שאלות שאפשר ממש ליפול בניסוח. למשל, איך אמור אדם להשיב כששואלים אותו, מה אתה אומר, הוא חכם או היא כעסנית או איזה אדם חברותי או... אלה שאלות שבאיזה שהוא מקום הם מצד אחד מאוד מאוד סובייקטיביות, ונכון, חברותי, בשונה ממה שהציבור הכללי חושב שזה מישהו שהוא מסמר ושהוא תמיד במרכז העניינים ושיש לו לשון נופל על לשון, זה לא מדויק. יש הרבה שהם מטיבם שקטים אבל הם חריפים במחשבה ובקליטה. כן צריך להדגיש דברים כמו למשל אם הוא כעסן, אם הוא נוטה מהר לאבד את השליטה ולהגיב, כי אלו דברים שהם ביסוד הקיום של שלום בית. האם הוא ותרן, האם הוא מקבל דעה אחרת, כי אלו דברים שלא תמיד יודעים את זה, אלה שמבררים. ולא להסתמך על מקרה חד פעמי שהיה, ובוודאי החפץ חיים מדגיש את זה, לא לערב רגשות שלנו, שאולי נפגענו פעם או נאמרו מילים שלא... לא, זה קודם כל אנחנו מדברים עכשיו על סגנון של התנהגות, או אם באיזה חברה נמצאת הבת, היום זה מאוד משפיע, הבחור, למי הוא משתייך, אם הוא בחברה טובה. ויש לנו ידע שנכון לעכשיו, לא לפני שלוש ארבע שנים, דברים משתנים, אבל אם עכשיו יש התרועעות או הליכה למקומות שהם יודעים שהבת הזו היא הולכת למקומות שאולי עדיף לבת ישראל כשרה לא להיות שם, אז צריך להגיד את זה, אם זה באמת ברור לנו שזה קיים.

מנחה: תמיד בנקודה הזו יש את הקושי שהממליץ או זה שמבררים אצלו, הוא חבר לחדר, והוא יודע דברים, כי הוא חי עם הבחור או הבחורה ששוהה הרבה עם חברתה, ואז הם מצד אחד, אנשים מסרו את השמות שלהם בגדר ממליצים, והם יגידו רק את הדברים הטובים, אבל את הדברים האלה הם לא יגידו, כי הם לא רוצים לקלקל. זה קצת לפעמים יכול להיות בעייתי.

הרב יצחק יעקב פוקס: ולכן הנושא של בירורים הוא צריך להיות באופן מושכל. תמיד ברזומה שמעבירים אז נותנים מספרי טלפון של ידידים ושל ידידות. גם כדאי לשמוע את זה, חשוב לשמוע את זה, אבל לא לשים על זה את כל כובד המשקל של הבירורים. ותמיד כדאי לפעמים באופן אקראי, אקראי מתוכנן, לפנות למישהו שבשכונה, מישהו איזה שכן שהוא לא נמסר כנותן אינפורמציה, או מי שלמד עם הבחור או לומד עכשיו, ואז הרבה פעמים אנחנו... וכדאי תמיד לפנות לאנשים שהם מוכרים כ... איך נדע, אבל אדם שהוא מוכר כדובר אמת, בכל שכונה, בכל קהילה וגם בכל ישיבה יודעים שיש כאלה שהם קלי הדיבור, כאילו שהם אוהבים להדביק תארים, ובוודאי שצריך להיזהר מזה. וכבר אמרנו שאף פעם לא לקבל באופן אבסולוטי את הדברים.

מנחה: זה משפט מאוד חשוב, הקבלה פה צריכה להיות...

הרב יצחק יעקב פוקס: זה משהו שלמרות ששומעים לפעמים דברים עסיסיים, ואלה שרוצים להעביר דברים הם צובעים את זה בצבעים יותר עזים, כל הזמן צריך לשמור על עצמנו וגם עליו, כי כולם עוברים בעוון של לשון הרע, כפי שהחפץ חיים מסביר. וברגע שאנחנו אומרים לעצמנו בערבון מוגבל, שמענו, אבל אני לא מקבל את זה כעובדה מוחלטת, כאקסיומה, ואז לשקול. תמיד בבירורים צריך לדעת את המשקל, ואולי להתייעץ גם עם מורה הוראה. אם מדובר בדברים שהם מחלה נפשית או התנהגותית, שלא תמיד אנחנו שנמצאים בבירורים, זה קרובי משפחה, לפעמים זה אח, אחות, אין לנו את האיזון המתאים לשים את הדברים בפרופורציה. ויכולים הרבה שידוכים שעתידים להיות מוצלחים, ועשו לנו להפריע, ודאי זיווג ראשון לפי מזלו של אדם, להבין שבעצם יש מישהו שמנהל את זה, אבל אנחנו צריכים מצד אחד לעשות את ההשתדלות לאפשר, אם מהשם יצא הדבר, ומצד שני לא לשים רגליים לדברים. אמירה פזיזה וחסרת אחריות היא יכולה להוריד שידוך, וזו אחריות מאוד מאוד כבדה.

מנחה: אני רוצה לשתף את הרב בשאלה ששמעתי, ואני הסתפקתי מאוד לגביה, שנראתה לגביי בעיניי כלא רלוונטית. וזו השאלה שהולכת לבוא, מה עושים בשאלות לא רלוונטיות, כגון, שאלו שאלה, מה קורה אם... האם אתה יודע שהמשפחה משתמשים בכלים חד פעמיים בסעודה שלישית? ואני הסתפקתי, אמרתי, איזה מין שאלה זאתי? מה זה קשור בכלל? והתשובה הייתה מאוד מעניינת. אם הם משתמשים בכלים חד פעמיים, אולי אין להם, אנשים שאין להם אמצעים. ומצד שני מישהו אמר לא, אלה אנשים שיש להם המון, עובדה, הם משתמשים בכלים חד פעמיים והם זורקים, יש להם רוב העושר שלהם. ולכאורה זה נראה שאלה מאוד לא רלוונטית. אז מה עושים בשאלות לא רלוונטיות למשל?

הרב יצחק יעקב פוקס: אפשר מיד לענות שלא תמיד זה אומר. לי יש בת שהיא אף פעם לא משתמשת בכלים חד פעמיים. יש לי איזה שיעור לגבי השימוש בכלים חד פעמיים בשבת קודש, והרב פישר זצ"ל התייחס לזה, שיש ברוך השם משפחות ברוכות ילדים, וכשיש הרבה אורחים ועקרת הבית לא רואה את הייעוד שלה תמיד רק בעמידה ליד הכיור, והיא לפעמים אפילו יוצאת מהכלים כי מצפה לשוב אפילו ללימוד, לפרק, ולכן אנחנו בעולם המודרני כן הייתי אומר שמי שלא משתמש בכלים חד פעמיים, אמרה לי פעם איזה אישה מהעדה המרוקאית, היא אומרת, בחיים אני לא אערוך שולחן לאורחים עם כלים חד פעמיים, למרות שיש כלים חד פעמיים מאוד מאוד יפים. לכן אני חושב, השאלה הזו היא לא סקרנות בעלמא, יכול להיות שלשואל יש... אני לא חושב גם שזה מעיד באמת על היכולת שלהם הכספית להשתתף בשידוך, זה דווקא לא. זה לא בדיוק, אפילו לא אם הם נוסעים לחו"ל ומטיילים. אנחנו אף פעם לא יכולים לקבוע לפי צורת התנהגות מסוימת מה באמת מצבו האמיתי של האדם. לכן אני לא רואה בזה שאלה, אפשר גם לומר, אני לא ממש תמיד בביתם, אני לא יודע אם תמיד משתמשים בכלים חד פעמיים, ולומר, חלק גדול מהציבור, כל החנויות לממכר כלים חד פעמיים הם מלאים תמיד ועומדים בתור. צריך גם לפעמים להעמיד את השואל, להעמיד לו בפרופורציה שהוא בעצמו לא יטעה בדברים שהם באמת חסרי חשיבות.

מנחה: כי הרב גם ציין את זה, למשל נסיעה לחוץ לארץ, אולי עולם של בילויים, מקומות...

מנחה: אלה דברים שגם כן יכולים באמת...

הרב יצחק יעקב פוקס: כן, אני חושב שזה בהחלט מעיד. אם מעוניינים למשל בבחור או בחורה שיהיו בשקיעות מוחלטת בתורה, למרות שאנחנו רואים גדולי ראשי ישיבות ורבנים גדולים שדווקא לקחו פנים גם ממשפחות, יזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה, אבל בעולמנו זה לא מוצדק, ממש לא מוצדק לשפוט על פי כל מיני נתונים חיצוניים. אבל זה איזה שהוא פרמטר, בכל זאת, למה אתה משתייך. האופי של הבית הוא חשוב, כי בסופו של דבר נכנסים לבית הזה אחרי זה. ההחלטה הסופית האם זה מתאים לי או לא מתאים לי, או האם הבחורה היא עולה על כל החסרונות האלה מסביב ושווה לי את זה, זו החלטה של בני הזוג ושל ההורים. אבל אנחנו מצווים, אם נשאלים בוודאי ספציפית על נושא כזה, בוא נאמר על מכשירים שהם לא מקובלים, או נאמר אפילו פאות שלצערנו אנחנו בעידן שהיצר הרע הוא יצירתי בצורה... ואולי לא כולם רואים את זה, אבל יש פאות, אישה נשואה עם שבעה ילדים שיוצאת לרחוב עם פאה, קוראים לזה לייס, פרונט לייס, שהיא פשוט מראה שהיא לא נשואה בעצם, שהיא בחורה. לאן? זו פאה אבל, בסדר. ואני חושב שאם בבית הזה יש סגנון כזה, זה גם בא לידי ביטוי לפעמים בלבוש, בהופעה, אז אולי אני חושב שצריך לציין את זה. כאילו, כיוון שזה לא מעיד, אל תסתכל בקנקן, אבל זה בהחלט מעיד על איזושהי השתייכות כזו, I belong to...

מנחה: מעניין. טוב, אז אנחנו עכשיו עוברים שלב, ועכשיו אנחנו לאחר שכבר נפגשו, אחרי שכבר השידוך מתחיל לזרום קדימה. מה קורה אם אז, בשלב הזה, פתאום מתגלה משהו שלא ידענו קודם?

הרב יצחק יעקב פוקס: יש דברים, פגם רציני בייחוס לפעמים שמתגלה רק אחר כך, שאולי היה גיור, וצריך לוודא אם אכן הגיור היה, בעיקר במשפחות שבאות מחו"ל, גם בארץ, בארצנו גם יש כל כך הרבה אנשים שבאים מכל תפוצות העולם, ואם אחרי זה חייבים לציין את זה. דברים שהם פגמים רציניים, אם אפילו נתונים בריאותיים שלא היו ידועים, אז צריך, כפי שציינו, עם הסתייגות ועם הצעה לבדוק את זה, אבל אי אפשר שלא לגלות את זה. דברים שהם או אפילו התנהגות כספית לא נאותה של המחותנים, וגם לא איזה סיפור כזה שאולי היו עיכובים או מה, אם ידוע לנו שיש התנהלות בעיקר בתחום של אמינות, אמינות והבטחות, ואנחנו יודעים ואנחנו מכירים שהיה כבר זוג שנישא והיו בעיות בתחום הזה, אלו דברים שהם במהות של הקשר, ובוודאי לפני הנישואים צריך ליידע, להגיד תשימו לב לזה. זה פשוט משום עצה טובה גם לאנשים. לא תמיד אלה שמתנהגים כך הם יתנהגו כי הם באמת בעלי מידות לא טובות, יכול להיות שסיטואציות שונות, אבל צריך כן לציין כאלה דברים.

מנחה: עכשיו, הזוג עצמו למשל, אחרי הפגישה, מסיבות כאלה ואחרות החליטו שהם לא ממשיכים להיפגש. האם הם מדווחים לשדכן את הסיבות למה, כדי ש...

הרב יצחק יעקב פוקס: לא, ממש אין שום חובה. יש כן אפשרות לומר שזה לא מתאים לי, זה לא מתאים.

מנחה: בלי לפרט? בלי להגיד למה זה לא מתאים?

הרב יצחק יעקב פוקס: חוסר התאמה, כאילו. ואם באמת התבררה תוך כדי שיחה איזושהי סיבה מהסיבות הנ"ל שדיברנו עליהם, שמדובר במהות של האופי של הבחור או בתוכניות שלו, אם הוא חושב ללמוד באמת, בחורה רוצה מישהו שלפחות בשנים הראשונות אחרי הנישואים, והתברר לה, יש לה הרגשה, וגם אולי תוך כדי שיחה התברר שהוא בחברה לא כל כך טובה, ואפילו הוא סיפר לה והוא אמר לה ואני מקווה ולכן אני רוצה להינשא, יש הרבה גילויים כאלה שצריך לומר אותם לשדכן, אבל סתם דיווח על למה לי זה לא נראה או מה, ממש אין שום חובה, ואפילו אסור אפילו, זה פשוט רכילות.

מנחה: יש נפקא מינה אם אנחנו מדברים אחרי הפגישות, אבל מה עם השלב של אחרי האירוסין? אם הזוג כבר התארס, ועכשיו אנחנו מתברר שכן יש מידע שהוא קריטי?

הרב יצחק יעקב פוקס: תמיד אחרי אירוסין, בפרט אם גם אם לא עשו תנאים דרך אגב, בעצם לפנות למורה הוראה. תמיד אני אומר להתייעץ, באמת יש ברוך השם בכל דור ודור ויש מתמצאים בתחום הזה מאוד, כי זה כבר שלב שהולך ונבנה בניין, ואז אנחנו צריכים יותר אחריות וגיבוי של פסק של הלכה, גם אם נשאל תלמיד חכם גדול, כי יש לו תשועה ברוב יועץ, ולא תמיד אדם רואה את כל הצדדים של הנושא. זה גם לא שם את זה, כי לפעמים יש איזה חיסרון אחר שהקדוש ברוך הוא מזווג זיווגים, זה הכי מסוכן הדבר הזה, שלא יודעים להעריך נכון עד כמה החיסרון הזה שהוא קיים, עד כמה הוא קריטי פה בבניין הזה של הבית הזה, כי אין מושלמים. והשאלה היא תמיד איך אנחנו מגיעים למקסימום, למרב של האפשרות שיהיה פה בית נאמן לתורה עם מידות טובות ויתחנכו בו ילדים. זה צריך לעמוד לנגד עינינו, ולא כל מיני דברים לפעמים צדדיים לגמרי. ובשלב של אחרי אירוסין תמיד לשאול, לברר ולקבל הסכמה האם להגיד או לא.

מנחה: הרב הזכיר את המילה דור, מה שהוביל אותי לשאלה, דור ישרים. באיזה שלב ניגשים או מציעים או דורשים את הבדיקה של הדור ישרים?

הרב יצחק יעקב פוקס: הרבנים מאוד מאוד מסתייגים. יש שיטה כזו, ילדיי למדו גם בקרית ספר אצל הרב הלל זקס, יש כאלה שאומרים השלך על השם יהבך וזה לא תחקור אחר העתידות. הרב זילברשטיין כתב על זה מאמר שלם שזו ההשתדלות המינימלית שיש לנו. אומנם יש רשימה של סוגי בדיקות, אבל את הבדיקות הבסיסיות, לוודא האם יש איזושהי בעיה גנטית, בפרט הרב וואזנר מדגיש אם מדובר בשידוכים בתוך משפחה, שמה זה ממש חובה, כי אנחנו עדים למקרים שקרו.

מנחה: כן, השם ישמור. הרב יצחק יעקב פוקס, העשרת אותנו.

מנחה: תודה רבה, תודה רבה. אנחנו ממש ממש מודים לכבוד הרב, ויהי רצון שהדברים שיאמרו כאן יובילו באמת לנקודה החשובה ביותר, שייבנה בית נאמן בישראל. הלוואי שירבו הרבה שמחות בעזרת השם, ושמחה בלב שלם. בספר שמות, שהוא נקרא ספר הגאולה, והרמב"ן בפתיחה שלו שואל מדוע כל הספר נקרא ספר הגאולה? הרי בסוף פרשת בשלח, אחרי קריאת ים סוף, תמה פרשת יציאת מצרים, ועוד יש פרשות נוספות. אומר הרמב"ן במילותיו: "לא נקראו ישראל גאולים עד שהשכין הקדוש ברוך הוא שכינתו בתוכם, שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". בית בישראל הוא בעזרת השם מקדש מעט, והבית הזה כמו המקדש צריך להיבנות על יסודות איתנים ואמיתיים, כדי שבאמת זה יהיה מקום להשראת שכינה ולעשות נחת רוח לבורא יתברך ולקדש את שמו בעולם. אמן, יישר כוח, תודה רבה.

מנחה: ואנחנו שואלים את עצמנו באמת במסגרת השידוכים, מה מגלים, לא מגלים, איך מגלים? ותמיד אנחנו שואלים את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי להבטיח שהשידוך שלנו יהיה מוצלח ויעלה באמת בלי שום תקלה. ולשם כך אנחנו גם פוגשים היום את הרב מרדכי לוין, שהוא מומחה בשידוכים ועוד נושאים אחרים, אבל היום אנחנו נדבר איתו על השידוכים. שלום רב לכבוד הרב, מה שלומכם?

הרב מרדכי לוין: ברוך השם, שלום וערב טוב.

מנחה: איזה יופי שאתם פה. הרב, שידוכים. יש לכם הרבה ניסיון בשידוכים, פגשתם ברוך השם עשרות, אולי גם מאות ואולי גם אלפים של מקרים. והשאלה שאנחנו נתחיל ונרצה לדעת, מה צריך לגלות במהלך השידוכים, בבירורים? מה צריך לגלות, מה צריך לברר, מה צריך לדעת?

הרב מרדכי לוין: במהלך השידוכים, הקו הכללי אומר שכמעט כל אחד יכול להתחתן עם כל אחת. יש אנשים לא כל כך אוהבים לשמוע, זה נשמע להם משהו לא שגרתי, אבל אנחנו נתמקד בחלק הזה שאנחנו רוצים שיהיה כמה שפחות פערים בין בני זוג. לכן אנחנו רוצים שיהיה ככל שהמנטליות היא דומה, יש פחות קשיים. סדר הרב, הרב הוא זהה, יש פחות קושי. הנושא של מידות זה משהו שקשה לבדוק. כל אחד שיעשה לעצמו איזה שהם שלוש ארבע דברים בבירורים שהם חשובים לו, ואותם הוא מברר. עכשיו, אם נשאל איך מבררים, אז הוא ניגש לשניים לשניים שלושה אנשים שונים, ואומר לחבר, לשכן, למישהו מצוות הישיבה, והוא שואל אותו את אותן שאלות בדיוק. וכל פעם את הדבר, בדרך כלל שהוא אמיתי והוא בולט, שמה הוא ישמע צליל אחר. הוא צריך להיות מאוד רגיש לצליל. כי בשידוכים אנשים אוהבים לשנות מן האמת, לדבר רק דברים טובים, ואנחנו רוצים לקבל מידע אמין, ולא תמיד מגיע לנו כי גם אנחנו לא נותנים תמיד את המידע. עכשיו, כשהוא שואל, לדוגמה, בחור שבתפילות הוא מיוחד מאוד, אבל בשאר הדברים, בלימוד, הוא לא נחשב למתמיד. אז כשנשאל איך הוא בתפילות, נשמע שמה איזה שהוא צליל, בתפילות. ובלימוד, כן, הוא לומד, כן, הוא... לכן, בשאר הדברים שנשאל איך הוא נראה, נראה בסדר. וכל תחום, תחום שהוא חזק בו, שמה נשמע צליל אחר. ואם משלושה אנשים אנחנו שומעים את אותו צליל, אז אנחנו מבינים ששמה זה התחום החזק, או להיפך.

מנחה: אז הרב אומר פה באמת מציין פה נקודה של נימה, של בדרך לשים לב לאופן, לצליל שזה, נימת הדברים, איך הם בעצם נאמרים, ומתוך זה אפשר להבחין בין לבין. מעניין. אבל למשל, אם אנחנו יודעים פרטים מסוימים, מתי אנחנו אומרים אותם? עכשיו שואלים אותי שאלה, והאם אני אומר את הדברים שראוי לשים לב כבר בהתחלה, או לחכות עם זה? במסירת הפרטים הכוונה.

הרב מרדכי לוין: בוא נחלק את זה לשני דברים. יש לנו בעניינים רפואיים, שזה להגיד לפני השידוך, שלברר או לא, זה יש חלק שהוא חלק הלכתי, שלחלק הזה אנחנו לא ניכנס אליו, מה מותר ומה אסור. אבל מה שברור הוא שכל מום, אם נקרא לזה ככה, יכול להיות בשביל שיש לו קושי, אם זה גמגום, אם זה צליעה, כל דבר שיראו אותו במהלך הפגישות, אין צורך להגיד אותו קודם. כי יבואו ויראו. ואם לא ימצא חן, יכול להיות שלפני כן השידוך מיד ירד. מה, ככה? כל אחד מחפש את המושלם. דברים שהם מעבר, בנושאים רפואיים, מה שמורים כל גדולי ישראל, לא להגיד לפני. לדוגמה, הנושא של סוכרתיים. אומרים גדולי ישראל, גם ר' חיים קנייבסקי, גם ר' שלמה זלמן אוירבך, גם ר' משה הלל הירש, יבדל לחיים ארוכים, כולם באותו קו, לא להגיד. משהו שנראה מאוד מאוד צורם. ואנשים אומרים, רק שנייה, אתה לוקח בעצם בחור, בחורה, רגילים לגמרי, ואתה נותן להם איזה שהוא קושי שהם לא יודעים, ורק בפגישה השלישית או הרביעית שהם נקשרים, אתה אומר את זה? ועדיין כולם חד משמעיים לעשות את זה. ואני שנייה אציין רק יוצא דופן. ר' חיים אומר שבחור בשידוך הוא מסתכל בסופו של דבר על המכלול. יכול להיות שבמכלול הוא רואה בחורה כל כך טובה, כל כך מיוחדת, עם כאלה מידות טובות, שהנושא של הסוכר פתאום הוא גם יכול לשאול שאלות, איך את מתמודדת עם זה? והרבה פעמים השידוך נסגר רק בגלל הסוכרת. שהם שומעים ממה הבחור מתמודד, ואיך הוא גדל, ואיך הוא מתמודד בגבורה, ובתוך החברה, ואיך... להיפך, זה עוצמה, וואו, זה נותן איזה שהיא הערכה גדולה. לכן זה בא בחלק הזה. אנשים שמאוד קשה להם או פוחדים להעמיד את הילד מול סיטואציה של להיפגש שלוש פגישות ואז לספר את הסיפור, ואז השידוך יורד, ואז יכול להיות משקעים נפשיים, נקשרים, ומה עושים? אז פה אמר לי הגאון ר' משה הלל, מי שרוצה להגיד קודם, שישלם יותר. מראש יציף סכום גבוה לשידוך, ואז ממילא זה ילך יותר טוב. אז אני שאלתי אותו, מה, אנשים כאילו מוכרים את הילדים שלהם? אני אציע למישהו לקחת מישהו שתמורת יותר כסף מוכן לקחת... אז הוא אמר לי לא. הוא אמר לי פשוט שאתה פשוט מביא איזה שהוא גורם, שגורם פתאום להסתכל על הדברים בפרספקטיבה אחרת. ברגע שיש סכום יותר גבוה, אז רק שנייה, זה מיושב בדעת, ויותר רגוע. אז בוא בעצם נשמע, תביא, יש אפשרות לשמוע, להאזין לקושי, לברר אותו, לברר עליו, שלפני כן לא שוללים לגמרי.

מנחה: אז דוגמה למשל, אם אני יודע משהו, למי אני אמור לספר את זה? להורים, לשדכן? ודאי שלא לבני הזוג.

הרב מרדכי לוין: אז אני אספר. לפני איזה שבע שנים היה לנו שבת בישיבת חברון. נקראנו שמה לישיבה על ידי ראש הישיבה, ר' דוד כהן, הייתי שבת עם ר' דוד יוסף. שמה היה מקרה של בחור שהוא כמה שנים אחרי החתונה הוא צריך לעבור השתלת כבד. כרגע הוא מתפקד. ומה צריך לעשות? אז אני

הרב מרדכי לוין: אפילו שהוא צריך לעבוד לפי הכללים, הכללים הם שהוא צריך בפגישה שלישית או רביעית, מתי שהוא מרגיש שתרגיש בנוח לשאול אותו שאלות, זה השלב. זאת אומרת, פגישות בכלל זה לא עניין של מספר, זה עניין של הרגשה, מתי יש כבר זרימה. אצל זוג אחד פגישה שנייה זה כבר פגישה חמישית, אצל זוג אחד פגישה רביעית זה עדיין פגישה שנייה. משהו שמה לא נוסע. עכשיו, שמה הגיע הבחור ואמרתי לו שבפגישה שלישית או רביעית שיספר. אבל הוא לא התחבר למה שאמרתי. אז קראתי לו לרב דיאמנט, שהרב דיאמנט יגיד. הרב דיאמנט דיבר ואמר לו לא, שלא יגיד, שרק כדאי שאבא שלו יפגוש את ההורים שלה ויספר. ואז אחרי זה שאלתי את הרב דיאמנט, מה נשתנה הלילה הזה? הוא אמר לי, לא ראית את הבחור? הוא כזה כולו מפחד מהצל של עצמו, גם בלי הסיפור הזה. כשהוא יגיע לספר את הסיפור שלו, הוא יחוויר, הוא ירעד, היא תוריד אותו מיד רק בגלל זה שהיא תראה בחור בלי ביטחון עצמי. אם אבא שלו יעשה את זה, זה פחות עדיף אולי ממה שהוא יעשה, אבל במקרה הזה עדיף שהאבא. לכן כל מקרה הוא לגופו ואי אפשר להסיק מסקנה ממקרה למקרה.

מנחה: מעניין. זה חשוב לדעת את זה מהסיבה שבעצם שיש כללים אבל אין כללים, וחשוב לזכור את זה, כי זה לא עובד לפי איזה מינון של מספר פעמים, כאלה פגישות ואחרות. האם למשל לפי דעתך יש הבדלים למשל בין קהילות השונות לגבי מסירת הידע? בקהילה מסוג אחד כן יספרו ובאחרת לא ידווחו? חסידויות, ליטאים, ספרדים, אשכנזים, מההיכרות שלכם עם זה?

הרב מרדכי לוין: אני לא חושב שיש הבדל. יכול להיות שבחסידויות המידע נמצא אצל האדמו"ר בדרך כלל, אז נכנסים אליו לקבל את הברכה, אז ממילא מקבלים את זה. אבל אני לא רואה הבדל.

מנחה: וכשפונים אליכם אנשים שמתלבטים האם לגלות או לא לגלות, מה אתם מייעצים בנקודה הזו?

הרב מרדכי לוין: אז אני אומר להם שני דברים. אני אומר להם דבר ראשון, מה שגדולי ישראל אומרים, לא להגיד. למרות שאחר כך זה מאוד לא נעים בפגישה שלישית או רביעית, למה לא סיפרת עד היום? אז אני אומר להם, אז תגידו, שאלתם אדם גדול, כמובן שאני מפנה אותם לאדם גדול, ואני מאוד רציתי להגיד כי לא רציתי להגיע לסיטואציה הזאתי, אבל הורו לי להתנהל ככה, אז לכן אני עושה את מה שאמרו לי. וזה החלק היפה שאני לא תמיד עושה מה שאני מבין, אני מבין שיש אנשים שהם מורים לי אז אני עובד לפי הוראות. ואז נכנסים לנושא של דעת תורה באופן כללי, מתרחבים בחלק הזה. או את החלק השני שמה שאמרנו מקודם, שאני אומר להם, אם תתנו איזושהי הצעה מפתה מאוד קודם, אז כשהאנשים ישבו ליד השולחן, אבל זה שוב, זה מאוד תלוי בין מקרה למקרה.

מנחה: מעניין. אבל בעצם מתוך הדבר הזה אני מן הסתם שיש לזה השלכות שונות. למשל, יכול להיות מצב שאם הדברים יתבררו למשל רק אחרי הנישואים, ואז יכולים לבוא בטענה, מקח טעות. מה ההשלכות באמת במקרה הזה שאם לא סיפרתם לפני, מה קורה כשזה מתגלה לאחר הנישואים?

הרב מרדכי לוין: אז שוב, אם ברוב המקרים גדולי ישראל אומרים להגיד, לא לסגור שידוך בלי להגיד. זה לא המה להגיד, זה האיך להגיד. ויש מקרים שבהם זה תלוי במחלוקת. למשל ריטלין. היום זה מוצר מאוד מצוי להמונים. ואז ר' חיים קנייבסקי אמר שבכלל לא צריך להגיד. עדיין יש משפחות שמבחינתם ריטלין זה סם, זה משהו מאוד מאוד. אז אם הם שואלים את ר' חיים קנייבסקי והם יגידו אחרי זה שאלנו את ר' חיים, אבל אני הייתי אומר, אם הבחור יודע דבר אחד, שאחרי החתונה אשתו לא תעריך אותו, תזלזל בו, שתרגיש שהוא שיקר עליה, משהו שייצור איזשהו חוסר אמון או חוסר הערכה, ודאי ודאי ודאי שיגיד קודם או שיוריד את השידוך. שלא יסגור שידוך עם מישהי שאחרי החתונה לא תעריך אותו. אם היא לא תעריך אותו היא לא תשקיע בו, אם היא לא תשקיע בו הוא לא ישקיע בה, מכאן הדרך לא טובה.

מנחה: בעצם אפשר לשמוע פה שההפך הוא הנכון, שבניית האמון ברמה של אמינות ולהגיד את הדברים, זה יכול רק להבטיח שחיי הנישואים אחרי זה יכולים רק להצליח יותר.

הרב מרדכי לוין: לחלוטין. זאת אומרת, בהרבה מאוד מקרים אנחנו שומעים שרק בגלל שהוא סיפר, הוא שם את הדברים על השולחן, והיא סיפרה ודנו בזה, והוא יכל לא להגיד כי לא הייתה לנו שום אפשרות להגיע למידע הזה, זה היה המכה בפטיש של השידוך.

מנחה: מעניין. טוב, אז בעצם מה שנשאר לנו עכשיו לתת את הטיפים הכי חשובים. מה אתה יכול לתת טיפ לזוג שעומדים לצאת לשידוך עכשיו, ברמה של שמעתי את מהתחלה של הדברים שאמרתם, על מה לברר כן, מה לא לברר, אצל מי לברר. כי בסופו של דבר, דוגמה למשל, כששואלים, אז אלה שמופיעים ברשימת האנשים הממליצים, הם תמיד יגידו את הדברים הטובים, נכון?

הרב מרדכי לוין: נכון, אבל תמיד לא יהיה להם שליטה על הנימה, על הטון. שמה זה תמיד, גם כשאנחנו מבררים בכל תחום, על הדבר האמיתי תמיד שמה יהיה איזשהו טון טיפה של מעבר. ולפעמים בשידוכים כדאי להגיע בכלל מצד הפוך. להגיד למישהו, תקשיב, מה לדעתך, אני רוצה להציע לבחור הזה שידוך, מה לדעתך מתאים לו? ואז הוא אומר, מתאים לו מישהי לא ככה, מישהי כן ככה, זה יותר קל. או שמגיע מישהו ואני אומר לו, הבן שלי או הבת שלי הם כאלה וכאלה וכאלה. מה אתה אומר, זה ילך או לא ילך? אני לא שואל אותך אם הוא טוב או רע. אני שואל אותך אם הוא טוב או לא טוב, אתה מנסה לדעת האם חשוב לי שהוא יקום לתפילות ואז אתה רוצה לרצות אותי. כשאני אומר לך, הבת שלי, אם בחור לא יקום לתפילות, היא תזלזל בו, היא לא מכירה את הדבר הזה. מה אתה אומר, ללכת על השידוך? הבחור עלול לסבול. אז הוא אומר, תברר עוד, אני לא כל כך מכיר, אני לא. דברים שאני צריך להפעיל קצת חוכמת חיים של מעבר.

מנחה: הרב מרדכי לוין, מומחה בשידוכים, נתת לנו פה נקודות חזקות שאפשר להתחזק מהם, להתעורר מהם, ובעזרת השם שלא תצא שום תקלה. יישר כוח ותודה רבה. אנו מודים לכם שהייתם איתנו. נשתמע בפעם הבאה.