ברשו״ת — מדברים הלכה והשקפה
לכל הפרקים

עד כמה מותר להיכנס לחובות?

הגאון רבי נפתלי נוסבוים
הגאון רבי נפתלי נוסבוים
משך: 1:25:18•ו׳ כסלו התשפ״ז

מרואיינים:

הגאון רבי נפתלי נוסבוים - ראש ישיבת 'חיי משה' ואב"ד בבי"ד 'אהבת שלום'

הגאון רבי אברהם רוז'ין - אב"ד בטלז סטון, דיין בירושלים ובני ברק

הגאון רבי מרדכי יפה - ראש בית המדרש 'פרידמן' בישיבת מיר ומנהל גמ"ח 'אהבת חסד'

הרב נחום ברוק - מתכנן פיננסי בעל רישיון מרני"ע ומנהל מקצועי ב'מסילה'

 

השאלות המרכזיות:

האם מותר לאדם ליטול הלוואה כשאינו בטוח שיוכל לפרוע אותה?

האם מותר לקחת הלוואה לצורך שאינו הכרחי?

(הרחבת דירה שאינה דחופה, שמחה מעבר לסטנדרט, יציאה לחופשה וכדו')

האם הלווה חייב לספר למלווה על חובות קודמים שהוא עדיין חייב, גם אם לא נשאל על כך?

תמלול הפרק

תמלול אוטומטי, ייתכנו טעויות

דובר: ברוכים הבאים לתוכנית ברשות, מדברים הלכה והשקפה. שאלות ותשובות בסוגיות בענייני דיומא. בכל תוכנית נשתדל להשמיע את קולם של רבנים, פוסקי הלכה ואנשי מקצוע בצורת שו"ת, שאלות ותשובות. נשמח לקבל מכם תגובות, שאלות והצעות לנושאים נוספים. כאן רפאל קליינמן, ואנחנו מאחלים לכם האזנה מועילה.

מנחה: היום אנחנו רוצים לדבר על נושא קצת רגיש וחשוב, עד כמה מותר להיכנס לחובות. הרי אנחנו נמצאים בתקופה של אחר החגים, אחרי הוצאות רבות ושונות, אבל בעצם תמיד יש הוצאות. זה חלק מהחיים וזה לא תמיד פשוט. לפעמים גם צריך להיכנס לחובות. היום נדבר על עולם החובות, ובשבוע הבא בעזרת השם, בחלק השני של הנושא, נדבר על פירעון החובות. לנושא שלנו היום יש לנו כמה שאלות. האם יש גבול הלכתי לגובה החוב שאדם רשאי לקחת? מה הדין כשאדם אינו בטוח שיוכל לפרוע את ההלוואה? האם מותר לקחת הלוואה לצרכים שאינם הכרחיים, כמו הרחבת דירה, חתונה ראוותנית או חופשה? האם אדם חייב לגלות למלווה על חובות קיימים, גם אם הוא לא נשאל? האם מותר לקחת הלוואה נוספת שכבר יש חובות שעלולים להיפגע מכך? לשאלות הללו יש לנו את האורחים החשובים. הגאון רבי נפתלי נוסבוים, ראש ישיבת חיי משה ואב בית דין אהבת שלום. הגאון רבי אברהם רובין, אב בית דין לבית דין לממונות בית אל ציון, בטלז סטון, ודיין בבית הדין של הרב ניסים קרליץ זצ"ל בבני ברק. הגאון רבי מרדכי יפה, ראש בית המדרש פרידמן בישיבת מיר ומנהל גמ"ח אהבת חסד. הרב נחום ברוק, מתכנן פיננסי, מנהל בארגון מסילה ויועץ השקעות. וכעת נעבור לאורחים שלנו.

מנחה: האורח שלנו היום, הרב נפתלי נוסבוים, ראש ישיבת חיי משה ואב בית דין אהבת שלום ופוסק הלכה. שלום לכבוד הרב.

הרב נפתלי נוסבוים: שלום וברכה.

מנחה: ברוכים הנמצאים. הרב, אנחנו רוצים להרחיב את היריעה שלנו ולהבין את הנושא של סוגיית חובות, לקחת חובות, להלוות וכדומה. ואדם שבעצם רוצה ללוות ממישהו כסף, האם יש גבול עד כמה שהוא רשאי לקחת?

הרב נפתלי נוסבוים: הגבול זה לפי היכולת שלו שיוכל להחזיר באופן נורמלי. שלא יצטרכו לתבוע אותו ולרדוף אחריו, ולעמוד בזמנים של התשלומים שנקבעו. עד הגבול הזה מותר לו.

מנחה: זאת אומרת שהגובה של ההלוואה בעצם תלוי ביכולת של הבן אדם, של הלווה, לפרוע. והרי כתוב למשל, אסור לאדם ללוות כסף אם הוא יודע שהוא לא יוכל לפרוע. נכון? זה באמת ככה אנחנו יודעים. אבל מה הדין במקרה שאם הוא לא בטוח שיוכל לפרוע? שיש לו איזה ספק?

הרב נפתלי נוסבוים: אם רוב הצדדים שהוא יוכל לפרוע, הוא יכול לסמוך על זה.

מנחה: הוא יכול לסמוך על זה מבחינתו. האם יש למשל סיבות שבגללן אסור לו לקחת חוב? דוגמה למשל, יש לו דירה אבל הוא רוצה דירה יותר גדולה. או עכשיו דוגמה, יש לו הוצאות לחתונה, ואז הוא רוצה לעשות חתונה יותר גדולה, יותר מפוארת.

הרב נפתלי נוסבוים: אין הגבלות. זאת אומרת, ההגבלות הם בצורת הפירעון. מה המטרה שלוקח וכמה נחיצות של ההלוואה, זה תלוי בהחלטה שלו.

מנחה: זאת אומרת, האדם יכול לבחור לעצמו במה הוא לוקח, כל הנפקא מינה זה האם יש בו את היכולת שלו לעמוד ולהחזיר את החובות הללו. דוגמה למשל, אדם עכשיו בא והוא רוצה לקחת הלוואה. האם מצד עצמו הוא צריך לספר, לגלות למלווה את המצב הכלכלי שלו? בעצם באיזה מצב הוא נמצא? או שהוא לא חייב לדווח על כך? למשל, אם יש לו חובות קודמים, חובות אחרים.

הרב נפתלי נוסבוים: הוא צריך לדווח למלווה?

מנחה: כן.

הרב נפתלי נוסבוים: אני חושב שכן. לא, הוא לא צריך לדווח את החובות, הוא צריך לדווח למלווה את היכולת שלו לתשלומים. אם הוא קופץ ליכולת שלו, תיפגע מאוד, אז אסור, אז ודאי שהוא חייב להגיד למלווה. כי המלווה היה יודע, לא היה מלווה לו. אין מבחינת חוסר אימון, אין מבחינת הלכה אסור ללוות לו. כי זה לפני עיוור.

מנחה: זאת אומרת, הלפני עיוור של הלווה כלפי המלווה. זאת אומרת, ואז בעצם הוא אומר, תראה, יש לי חובות, אני רוצה שתדע שיש לי חובות.

הרב נפתלי נוסבוים: הוא לא צריך להגיד לו לפני עיוור, הוא צריך להגיד לו שכל הכסף אסור לו לקחת. שהוא עצמו לא יכול לקחת את זה. שהמלווה לא היה מסכים לתת לו.

מנחה: זה בדיוק השאלה, אם באמת המלווה לא היה בכלל מוכן לתת לו את זה אם הוא היה יודע את זה. עכשיו, אם למשל אדם מבקש הלוואה, והמלווה בכל זאת רוצה לדעת, האם יש לך חובות? האם יש לך דברים אחרים שחלים עליך? האם הוא צריך לספר לו על הכל?

הרב נפתלי נוסבוים: זכותו לדרוש.

מנחה: ואז הוא באמת הוא אמור כן להגיד לו.

הרב נפתלי נוסבוים: הוא לא חייב, הוא יכול ללכת לשוק רב, אני יודע מה.

מנחה: זאת אומרת, אם אנחנו חושבים על זה, אז כשאדם בא אל המלווה, אולי טוב יעשה המלווה שישאל את הלווה, יש לך חובות אחרים? באיזה אופן אתה חושב שאתה יכול להחזיר את ההלוואה? על ידי כך הוא בעצם ימנע ממנו...

הרב נפתלי נוסבוים: ודאי שיכול לשאול אותו באיזה אופן תחזיר את ההלוואה. צריך לדעת לקראת מה הוא הולך.

מנחה: בהחלט. מה קורה למשל, הוא כן מדווח אבל הוא לא מדייק בפרטים? כל שינוי חיסרון בפרטים זה משמעותי?

הרב נפתלי נוסבוים: מצד ההלכה?

מנחה: כלומר?

הרב נפתלי נוסבוים: אותה סיבה. אם זה משמעותי, אז יכול להיות שהמלווה לא היה מלווה לו אם הוא היה יודע את כל האמת.

מנחה: זאת אומרת, יש צד שלמשל המלווה יכול להגיד לו, בזה שלא אמרת לי את כל הפרטים, זה מקח טעות?

הרב נפתלי נוסבוים: קשה לדעת. מי אמר שזה פגע בתשלומים? לא יודע. אבל יכול להיות.

מנחה: יש צד כזה. איזה הגנה יש למלווה כדי להבטיח את הפירעון של החוב?

הרב נפתלי נוסבוים: על ידי ערבים.

מנחה: על ידי ערבים. מה עם נושא של שעבוד? משעבד לו נכסים שיש לו, משהו כזה?

הרב נפתלי נוסבוים: יכול להיות. ברגע שיש לו.

מנחה: זאת אומרת שבנקודה הזו המלווה בהחלט יכול לבוא ולדרוש מעבר לערבים, גם כן אם יש לו איזה נכסים שהוא יכול באמת לשעבד לו. שטר הלוואה?

הרב נפתלי נוסבוים: בוודאי שכן. עם שני עדים.

מנחה: עם שני עדים. זאת אומרת, זה המינימום שאנחנו דורשים בעצם. שטר הלוואה עם שני עדים. יש היום מושג של ערב קבלן.

הרב נפתלי נוסבוים: כתב ידו, לא צריך עדים.

מנחה: כתב ידו. זאת אומרת, זה לא השטר הידוע, אלא מספיק שהוא כותב, הוא בעצמו כותב.

הרב נפתלי נוסבוים: אוקיי. למעשה יש מחלוקת בפוסקים, בשולחן ערוך, כשאדם בא עם כתב ידו של הלווה, והלווה אומר פרעתי. המלווה אומר, אם פרעת, למה נשאר אצלי הכתב חתימת יד שלך? זה מחלוקת בראשונים. עד כמה אדם נזהר לא להשאיר כתב יד ביד המלווה. ולמעשה, הרמ"א כותב בסימן ס"ט, שלפי ראות עיני הדיין. הטענה שלו נכונה כשהוא אומר פרעתי. אומר התומים, היום בזמנינו שכתב יד אדם יכול בערכאות להוציא ממון, אז ודאי שזה כמו שטר. ודאי שאדם לא משאיר אצל המלווה כתב ידו. על מנת זה היום כתב ידו לא יקבלו את הטענה של פרעתי. אז מספיק כתב ידו.

המנחה: אז גם כתב ידו, כי באמת לא כל כך מצוי כתב ידו, יותר היום בעצם משתמשים בשטר ממש שמוכר וידוע.

הרב נפתלי נוסבוים: בסדר, אבל השטר חתום על ידי הלווה.

המנחה: כן, ודאי.

הרב נחום ברוק: אז זה נקרא כתב ידו. לא דווקא כתב ידו, מספיק חתימתו.

המנחה: אם עכשיו הוא מעביר לו את זה, יש לו את זה, הוא עושה לו השלמה. אם היום משתמשים בטכנולוגיה, דוגמה למשל, להעביר את זה במייל או בפקס, זה עדיין מועיל?

הרב נחום ברוק: חושב שכן.

המנחה: סומכים על זה בעצם. סומכים היום. אדם למשל, אם הוא יכחיש, נגיד?

הרב נחום ברוק: בוא נדבר דווקא על המצב של הלווה בעצמו. לווה שיש לו כבר בכמה גמ"חים, הוא כבר חייב שנה, או למשפחה שלו, כן? הרי בסופו של דבר אם הוא ייקח עוד, זה יכול לפגוע בקרובים. אז מה אנחנו עושים במקרה כזה? האם אנחנו מונעים ממנו? אנחנו מייעצים לו לא לקחת עוד? אולי לפנות אפילו לגמ"ח הזה, כמו שזה מונע גם מהלווה שלו.

המנחה: כן, אין ספק. מהניסיון של הרב, איזה טעויות נפוצות אנחנו מכירים שקורות בין מלווים ללווים בנושא של אולי בעצם ההלוואה או...

הרב נחום ברוק: זאת אומרת שברוך השם היום אצלנו לא הגיע סכסוך בין מלווה ללווה על עצם ההלוואה או על הפירעון. יש שטרות, יש כתב. אנשים שבאים ומכחישים למשל, לא נתקלתי בכזה דבר. יכול להיות ויכוחים על זמני התשלום. אפילו שבראש קבעו, או שאומר היום קשה לי, אבל מעיקר הדין מה שקבעו קבעו.

המנחה: זאת אומרת, אדם יכול להודות בעצם ההלוואה, אבל על ההחזרים הוא היה רוצה אולי התחשבות או...

הרב נחום ברוק: ואז בעצם בית הדין יכול לבוא לקראתו של המלווה או של הלווה? לפי העניין. המלווה תבדוק ותראה, אולי אתה יכול לעמוד בזה, אולי אתה לא תפסיד את הכל.

המנחה: יפה. יישר כוח הרב, אנחנו מאוד מודים לרב על ההארות הנפלאות הללו שקיבלנו, ונקווה שבעזרת השם לא תצא שום תקלה מתחת ידינו.

הרב נחום ברוק: גם לא מתחת ידי.

המנחה: אמן. חובות. למי אין חובות? למי יש חובות? חובות זה דבר שאנחנו צריכים לדעת איך להתמודד איתו, ולפעמים יש דברים שהם אינם ברורים. לשם כך יש לנו את הכבוד לארח במפגש הזה היום את הרב אברהם רוזין, שהוא דיין בבית הדין של הרב קרליץ בבני ברק, אב בית דין בבית דין לממונות בטלז סטון וראש כולל חושן משפט בטלז סטון. שלום וברכה לכבוד הרב.

הרב אברהם רוזין: שלום, ערב טוב.

המנחה: תודה לרב שאנחנו ככה גוזלים מהזמן, אבל יש דברים שאנחנו מאוד מאוד רוצים לדעת אותם, וננסה להבין. יש מציאות שאנשים בעצם נקלעים לקושי מסוים והם צריכים ללוות, ואז יש עניין שנקרא קצת חוב. אבל מה באמת, בוא ננסה להבין, מה השורש של ההצטברות של החובות, שזה הפך להיות לצערנו מאוד מאוד נפוץ בחברה?

הרב אברהם רוזין: מעניין. התשובה לדבר הזה היא קצת מורכבת. נכון שיש חלק מאנשים, אבל זה חלק קטן, שבאמת מה שנקרא במרכאות מופקרים. לא חושבים, לא חיים עם מה שיש להם, לא יודעים כמה הכנסות, כמה הוצאות, חיים בהפקרות וזה גורם לחובות. אבל זה לא נכון להגיד את זה, כי רוב האנשים הם באמת אנשים אחראיים. על מה כן? יש היום סטנדרטים, שהסטנדרטים גבוהים. היום למשל, אתן דוגמה, אמא שלי הייתה אומרת לי, הייתי נכנסת פעם לבית כנסת, הייתי רואה ילד אם הוא מבית עשיר או מבית עני. יש ילד לבוש יפה, יש ילד עם טלאים ועם נעליים ישנות. היום אתה לא רואה. כולם נראים אותו דבר, כל הילדים נראים אותו דבר. יש סטנדרטים, כולם מחתנים, לא אותו דבר, אבל כולם מחתנים לא לפי הגודל שלהם. כולם עושים שמחות ובריתות ודברים לא לפי ה... יש איזה תכתיבים? תכתיבים שהחברה מייצרת? בדיוק. יש מינימום שמתחת לזה אתה תסתכלו עליך כמו משוגע. והמינימום הוא די גבוה.

המנחה: זאת אומרת, האם אני מבין נכון מה שהרב אומר, שהסיבה שאנשים נקלעים לחובות זה בגלל דפוסי התנהגות של החברה, רמת חיים שעלתה, הדרישות שעלו, גורמות לבן אדם בעצם למצוא את עצמו בניגוד לרצונו הופך להיות בעל חוב?

הרב אברהם רוזין: כן, ממש ככה. קח את הדוגמה של נישואי ילדים. אנשים מתחייבים, כי אחרת מה הוא יעשה? הוא לא יחתן את הבנות שלו? זה לא ילך. אז הוא מתחייב, אין לו בקושי גומר את החודש, אין לו בקושי לשבת, והוא צריך עכשיו לחתן וזה לא בגודל שלו. מה לעשות? אז לכן זה יוצר חובות בעל כורחם.

המנחה: זאת אומרת, אנחנו לא מדברים פה על משהו שהוא חוסר אחריות. אתה לא אחראי.

הרב אברהם רוזין: לא, זה לא קשור לחוסר אחריות. ממש לא.

המנחה: מעניין. אז עכשיו דוגמה, עם אלה מה שנקרא ההכרחיות שנוצרה בחיי היומיום, בחיים שלנו, איך בכל זאת מתמודדים עם המושג הזה של לחץ כלכלי? אחרי הכל, כשאדם, אם יש בו מושג של אבניים על צווארו, ריחיים על צווארו, איך אדם מתמודד באמת למשל לשבת וללמוד?

הרב אברהם רוזין: איזה תשובה אפשר לענות על זה חוץ מפשוט ללמוד חובת הלבבות שער הביטחון? וכמה שבן אדם יותר בעל ביטחון חזק, הוא הרבה יותר רגוע ויותר יכול ללמוד. אני אתן משל סתם, יש ברור שבן אדם לא יכול, לא יכול ואולי זה עוד שאלה, אבל ברור שבן אדם צריך לעשות כל טצדקי להסתדר. הוא לא יכול להרים ידיים ולומר אני לא משלם את החובות שלי, אני שומר על נפשי, אני בעל ביטחון. זה כמו שבן אדם בערב סוכות יגיד אני לא הולך לקנות ארבעת המינים, אני מחכה, אני בעל ביטחון שמישהו יבוא אליי הביתה ידפוק יביא לי את הארבעת המינים. ודאי שלא. כל דבר שאני חייב מן התורה, חייב מן המוסריות, אתה צריך לעשות את זה. אבל כמה שיותר בן אדם הוא בעל ביטחון, והוא לומד את הסוגיות של ביטחון, וזה סוגיה, סוגיה, סוגיה זה, אז הוא יכול להרגיש, הרי ההשתדלות היא כמו שכתוב, ההשתדלות היא קנס, היא לא זאת שגורמת את הדברים האלה. אז הוא צריך לעשות את ההשתדלות וכל היתר ברוגע.

המנחה: הרב באמת נוגע בדיוק בנקודה, השאלה של בין ביטחון ואמונה. כן, כדי שאנחנו ננסה להבין את זה, איפה השלב הראשון למשל? בהתחלה של הניסיון, כשהוא עכשיו עומד לקחת את ה... להיכנס למציאות הזאת של הוא צריך לקחת הלוואה, והוא צריך, הוא יודע שהוא גם צריך לפרוע אותה. ואז פה איפה ההשתדלות שלו לעומת הביטחון והאמונה שלו?

הרב אברהם רוזין: זה ברור שבן אדם צריך לעשות כל טצדקי להסתדר בלי הלוואות. אם אפשר באיזושהי צורה להסתדר בלי הלוואות. כשאין ברירה, צריך ללכת לקחת הלוואות, ושוב, בתנאי שהוא יודע ויש לו איזה תוכנית נורמלית מאיפה להחזיר, לא סתם בהפקרות. אבל מאותו רגע שהוא עושה את מה שהוא חייב לעשות, והוא כבר הגיע להשתדלות, אז הוא צריך לעשות חשבון. אני אשאל אתכם שאלה מאוד פשוטה. למה בן אדם שיש לו חובות אישיים הוא לא רגוע, אבל מנהל מוסד, שלמוסד יש חובות, הוא עובד כל היום ומגלגל מפה לשם, אבל הוא הרבה יותר רגוע? כי הוא מרגיש כאילו זה לא חובות שלו. הוא אמנם מנהל, בן אדם צריך להרגיש, בן אדם שמגיע לאיזה דרגה ביטחון, הוא בעצם צריך להרגיש אני מנהל איזה מוסד. המשפחה היא מוסד. והקדוש ברוך הוא הוא זה שנותן ולוקח, ואני מנהל אותו. אז כשאני מנהל מוסד, אז אני עושה את המקסימום כמו מנכ"ל מוסד, אבל מה שמעבר למקסימום צריך להיות רגוע.

המנחה: הרבה פעמים יש דברים שהם מטלטלים אותנו, שינויים. למשל אנחנו יודעים על דוגמה, פתאום מחיר הדירות עלה, פתאום מחיר הדולר ירד. זאת אומרת, אין דברים שמשנים לבן אדם באיזשהו מקום את אותה מידת ביטחון שהוא נמצא בה.

המנחה: השאלה אם על איזה רף אנחנו יכולים לנסות לתת לבן אדם את תחושת הביטחון באמת, שבסופו של דבר האם הוא, האם זה מסתפק בזה שהוא יגיד "אין עוד מלבדו, השם יעזור"?

הרב נחום ברוק: ודאי שלא. קל לדבר, אבל ודאי שצריך לעשות את כל המאמצים וההשתדלויות ברמה הכי הכי הכי גבוהה, לעשות גם לא להיכנס לחובות וגם לשלם את החובות כמו שצריך. אבל אחרי שאתה עושה את המקסימום, שוב, בן אדם שנמצא בדרגת ביטחון שזקוקה לבן אדם ירא שמים, בטח לבן אדם שחי בן עלייה, צריך להיות במצב של "עשיתי את המקסימום, זהו, זה רוגע לשבת ללמוד".

המנחה: הלוואי שנזכה.

הרב נחום ברוק: קל לדבר, קל לדבר. אני מסכים.

המנחה: אנחנו פה באמת לתת את נקודת החיזוק, כי למשל, גם כשאדם נדרש לקחת הלוואות, ובוא ניקח שהם אפילו גדולות, מעל למשוער שיכול אפילו לחשוב איך הוא יחזיר אותם, בוא, משכנתא זה לא דבר שהוא כל כך פשוט בכלל, וזה לעשרות שנים. אבל יש פה משהו שקורה לו בדימוי העצמי שלו, שבאיזשהו מקום הוא מרגיש, ההערכה העצמית שלו יורדת, כיוון שהוא הופך להיות אדם שהוא בעל חוב. איפה אנחנו יכולים פה לעזור לבן אדם כדי לשמור על הדימוי העצמי שלו, על התפיסה ש"אוקיי, בסדר". אני יכול להגיד ברמה האישית, שבפעם הראשונה שנזקקתי לקחת גמ"ח, זה היה בשבילי שבירון לב. אני לוקח גמ"ח? מה פתאום? זה לא במושגים שהכרתי לפני כן. ואמרו לי "תירגע, כולם עוברים את זה". באמת זה לא באמת פתר לי את ההרגשה. מה לרב יש להגיד בעניין הזה של ההערכה העצמית של האדם שצריך?

הרב נחום ברוק: אז נכון, מה שנקרא תרופת האקמול פה זה לחשוב שזה הנורמה וזה הציבור וזה כולם, מה שנקרא. בסדר, זה מרגיע לאיזה שבועיים. אבל מעבר לזה, אני חושב שבאמת, אני לא כל כך מבין את השאלה, אם ניכנס לעומק של העניין, למה הערכה עצמית של בן אדם קשורה לדבר הזה? אני בכלל לא חושב שהערכה עצמית קשורה בכלל לרעיון של כמה כסף יש לך ואיך אתה מסתדר בחיים. אולי אם אתה באמת עושה דברים מופקרים, אז באמת זה אמור לשנות את ההערכה העצמית שלך. אבל הערכה עצמית של יהודי ירא שמים, בן תורה, ודאי שלא קשור לכל הסיפור הזה.

המנחה: אולי הוא יגיד לעצמו "איך אני אחזיר את זה? איך אני... אני לא בדיוק כזה, לא יוצלח, זה גדול עליי, חבל שנכנסתי לזה, הנה גם ככה אני לא מצליח ללמוד". קולות שעולים.

הרב נחום ברוק: נכון, אבל מבחינתי לא יוצלח זה לא אחד שאין לו כסף.

המנחה: לא, זה אנחנו מבינים.

הרב נחום ברוק: ממש לא. ממש לא. לא יוצלח זה אחד ש... איך אומרים, היה סיפור עם הרב שטינמן, שאחד בא ואמר שהוא מפחד מעין הרע, יש לו הרבה כסף, הוא רוצה להתייעץ עם הרב מה עם עין הרע. הרב אמר לו: "גמרת פעם ש"ס?" "לא, לא". "חצי ש"ס גמרת?" "לא". "שתי מסכתות גמרת?" "לא". "אז מי יקנא בך?" הוא הבין אותו, אבל הוא הוציא לו את הרוח מהמפרשים.

המנחה: אז אולי בנקודה הזו באמת, יש היום צעירים שיש להם רצון לגדול, להצליח בגדול, ושהכל יקרה מהר. זאת אומרת, בכלל מימד הזמן פה הפך להיות משהו קצת מעל הזמן. הכל צריך להיות כאן, מיידי, דור האינסטנט. אבל מהניסיון שלכם, מההיכרות שלכם של כאלה שנורא נורא רוצים להתעשר מהר, מה באמת הגורם או המניע ש, נקרא לזה בשפה אולי יותר רחובית, מדליק אותם לרצות להתעשר? הרדיפה אחרי הממון.

הרב נחום ברוק: שתי דברים, יש פה שתי שאלות. מה מושך אותם? זה תאוות הממון. זה הקנאה והתאווה והכבוד, זה שלושת הדברים. תאוות ממון, מה שמושך אותם. מה מושך אותם לעשות את זה מהר? זה ילדותיות. ההבדל בין ילד למבוגר, תגיד לילד "אתה רוצה שקל היום או עשר שקל מחר?" הוא ייקח את השקל היום. כמה שאתה יותר בוגר, יש לך את הסבלנות לחכות ולהרוויח יותר. אדם, ילד קטן, רוצה ברגע להיות עשיר. אדם קצת יותר מבוגר, יש לו את הזמן לחכות, עושה כל דבר בשיקול הדעת, בנחת, לא נכנס להרפתקאות, עושה כל דבר כמו שצריך. הוא בן אדם בוגר. אני רוצה לציין עוד בהקשר הזה, דעה שאומרת על המציאות הקיימת, שהיום ילדים, ילדים, כן, בחורים, נחשפים או עדים לעובדה שההורים שלהם מתמודדים עם לחץ כלכלי מאוד קשה. ואז באיזשהו מקום הם אומרים לעצמם "אני לא רוצה להיות במצב של ההורים שלי", ולא בגלל שהם רוצים להוריד מהם את הנטל. מרוב שהם מעורבים ב... הם שומעים, הם שומעים את המציאות, הם שומעים את ה... הם מרגישים את הלחץ, את המתח, פתאום אין לזה ואין לזה, ואז הם אומרים "אני לא רוצה להיות איפה שההורים שלי, אני לא רוצה להגיע למצב הזה". כמה אתם באמת מכירים את התופעה או...

הרב נחום ברוק: אני לא איש חינוך, אבל אני באמת מבין שלא צריך, הילדים, זה לא יעזור אם אנחנו נסתיר מהילדים את המצב שלנו, כי הילדים יקלטו בסופו של דבר. אי אפשר לעבוד על ילדים שאתה עשיר ושיש לך כסף, הילדים בדיוק באיזה מצב אתה. מה שכן אפשר לתת לילדים, זה להראות שאתה מרוצה מהמצב. איזהו עשיר השמח בחלקו. מה שיש לך אתה מרוצה, אתה שמח, בזה הילד לא, לא תהיה לו איזושהי אובססיה לא להיות כזה. כי טוב, היה טוב בבית. הבית מונח לו בנפש כדבר טוב.

המנחה: ניתן דוגמה כזאת, כי למשל, אם אנחנו גם כן בשיקולים האלה של מעבר ללרצות להתעשר מהר, אבל יש לנו היום סוגיה של זוגות צעירים שבונים בית, חלק לא קטן מהבתים בציבור של לומדי התורה, אז בונים על זה שהאישה היא זאת שבעצם תביא את, אולי יותר, את הפרנסה, היא יוצאת לעבודה קשה, והגבר מתכלכל מהכולל בסופו של דבר. אבל אם העניין הזה של איך להתמודד עם החיים כזוג צעיר, איזה עצה הייתם מציעים לזוג צעיר בנושא הזה של להיכנס או לא להיכנס לחובות?

הרב נחום ברוק: אני אומר דבר אחד מאוד, כי התשובה הזאת היא אינדיבידואלית לכל אחד בפני עצמו. יש כאלה שזה כן מתאים להם, יש כאלה שלא מתאים להם חובות, ולכן למשל הם צריכים ללכת לקנות דירה בפריפריה. יש כאלה שכן מתאים להם משכנתא גבוהה. זה מאוד מאוד אינדיבידואלי. אבל מה שאני יכול להגיד לכולם, רבותיי, להתייעץ. להתייעץ. לא לעשות דברים לבד. להתייעץ עם ההורים, להתייעץ עם הרבנים, להתייעץ עם בן אדם שאין לו נגיעות. לא להתייעץ עם יועץ כלכלי שרוצה להכניס אותך איפה שהוא מחפש. להתייעץ עם אנשים שאין להם שום נגיעות, אנשים גדולי ישראל וגם הורים, להתייעץ, פשוט להתייעץ. תשועה ברוב יועץ.

המנחה: יכול להיות שאפשר לחשוב על תפיסה אחרת, אם אין אז לא קונים דירה, אז חיים בשכירות.

הרב נחום ברוק: אז גם, יש כאלה שמתאים להם, יש כאלה ששכירות משגעת אותם לגמרי. כל שנתיים לעבור דירה, יש אנשים שמרגישים לא בטוחים בדירה ובשכירות, כל יום הוא חושב שהוא יכול ללכת, הוא נמצא פה ב... למשל דוגמה, הוא נכנס לבית כנסת, הוא נמצא בקהילה, הוא מרגיש כזה ארעי, הוא לא, הוא לא, הוא לא פה. יש כאלה שכן, אין להם מזה. היה לא מזמן ראיון בעיתון, אני זוכר, היו אנשים שממש כן, אוהבים את זה. זה כאילו לא משעמם להם, הם לא באותו דבר כל החיים, כל כמה שנים הם נמצאים במקום אחר, כל מתחילים מחדש. יש כאלה שהפוך, שהשגרה היא זאת שנותנת להם. היא מאוד, היא מאוד מאוד שונה מאחד לשני. באמת צריך להתייעץ עם אחד שמכיר אותך.

המנחה: בסוגיית הממונות שאתם נתקלים, אתם פוגשים ציבור של יותר צעירים שנקלעים לקשיים של חובות מאשר למבוגרים?

הרב נחום ברוק: בזמן האחרון הרבה יותר צעירים.

הרב נחום ברוק: ויותר צעירים עושים שטויות, כן. עושים שטויות. כי פעם היה באמת, היום הזוגות הצעירים מתחתנים כבר מראש, כשהם קונים את הדירה הם עם הרבה הרבה חובות. כשאני התחתנתי אז היה הרבה הרבה יותר נמוך, זה היה הרבה לא כל כך, היום זה משהו שאי אפשר לעמוד בזה, וזה באמת נכנס מחוסר ברירה. ההורים לא יכולים לקחת את הכל על עצמם, והצעירים נכנסים מראש לחובות, וזה מטריד אותם, והם כל הזמן חושבים איך לעשות ומה לעשות. אז מה לעשות שחלק מהאנשים באמת עושים שטויות.

מנחה: אולי באמת את הדרך הזו אפשר להתחיל להרגיל את הילדים ללקיחת אחריות בשלבים צעירים למשל? ללמד אותם לקחת אחריות על המעשים שלהם.

הרב נחום ברוק: זה צריך לשאול אנשים שקצת יותר מומחים בהעברת מסרים לילדים, אבל אני מתאר לעצמי שזה תלוי מאוד. אני רואה אצל הילדים שלי, יש ילד שמתאים לדבר איתו על זה ויש ילד שבכלל לא בפרשה. כמו נשים, כי בשלות, בבגרות, זה סוג אופי אני חושב. יש למשל אפילו נשים, יש נשים שלוקחות אחריות בבית, לא רק עובדות, עובדות כמעט כולם, אבל לוקחים אחריות, מנהלים את החשבון בנק, הם יודעים אם יש מינוס או פלוס. יש אנשים שלא יודעים, תגיד להם מחר שיש לך מאה אלף מינוס או מאה אלף פלוס, הם לא יופתעו לא לצד הזה ולא לצד הזה. הם לא בפרשה. אז יש גם ילדים כאלו, יש ילדים שהם כאלו ויש ילדים שהם כאלו. אני מתאר לעצמי שילד שיש טעם ומבין בזה, ואתה רואה שהוא שומר את הכסף שלו ויודע ללכת, יודע להרוויח, אחד כזה בטח מקום לחנך, כן.

מנחה: לסיום אני רוצה לשאול, במפגשים שלכם בבית הדין, אתם בוודאי נתקלים במצבים גם כן רגישים, לא פשוטים. יש לכם איזה מקרה שאתה זוכר, מקרה לא פשוט, מקרה קשה?

הרב נחום ברוק: מקרה שאני זוכר, אין הרבה מקרים של הלוואות יותר גמ"חים שמגיע לבתי הדין, כי בדרך כלל לבית דין מגיע איזה שאלה מורכבת. בדרך כלל מי שלא משלם כי אין לו. אין פה הרבה לדון, זה יותר עניין של גבייה מאשר דיון. דיון זה טענות לפה, טענות לשם, אין כל כך טענות. אבל אני זוכר שפעם, מתחילת שנותיי בבית הדין, זה משהו שנשאר זכור לי עד היום. הגיע בעל גמ"ח ותבע מישהו שכבר עבר שנה מאז תאריך הפירעון, וההוא מגיע לבית הדין, מציג את השטר. ואז הלווה אומר, אני לא מבין, בשביל מה פתחת גמ"ח? בשביל להציק לאנשים? זה הדבר האחרון שהתכוננתי אליו. תגיד איזה תשובה, למה אתה לא משלם? גמ"ח זה לעזור לאנשים, מה אתה בא להציק לאנשים?

מנחה: טוב, זה יוצא דופן, אבל יש גם דברים כאלו. אני יכול לשאול שאלה אולי שהיא מה שנקרא מחוץ לפרוטוקול. מה קורה במקרה באמת שהלווה אין לו להחזיר למלווה, הוא לקח את הגמ"ח ואין לו כסף להחזיר. מה עושים במקרה כזה?

הרב נחום ברוק: אז קודם כל צריך לבדוק את היכולות של הבן אדם, ולבדוק את הנכסים שיש לו, לבדוק את ההוצאות שלו, אם הוא חי נורמלי או שהוא פזרן. ובהתאם לזה, יש מושג בהלכה שנקרא מסדרין לבעל חוב. משאירים לבעל חוב את המינימום שהוא זקוק לו, ומעבר לזה הוא צריך לשלם חובות. אז בודקים את העניין, מה שנקרא בעגה המקצועית חקירת יכולת.

מנחה: זאת אומרת, אחרי הכל הולכים לקראתו כדי לאפשר לו לסלק את ה...

הרב נחום ברוק: כמובן, כן. יש הרבה קולות, אולי לא צריך לפרסם את זה, אבל יש הרבה קולות בעניין הזה של לשלם חובות.

מנחה: טוב, לפחות אבל שהמלווה יבוא על שכרו והלווה לא יצא ניזוק.

הרב נחום ברוק: ברור, ברור.

מנחה: הרב אברהם רוזין, יישר כוח. דיין בבית הדין של הרב קרליץ בבני ברק, אב בית דין ממונות בטלז סטון וראש כולל חושן משפט בטלז סטון. אנחנו מודים לכם מאוד, תודה רבה.

הרב נחום ברוק: בבקשה, תודה רבה לכם.

מנחה: הלוואות וחובות. אבל אולי אפשר להשתמש במילים אחרות. אולי אנחנו נדבר היום על מה שנקרא הגמ"ח. וכדי להבין מה זה גמ"ח, יש לנו את הזכות לארח בתוכנית שלנו היום את הרב מרדכי יפה, מרבני ישיבת מיר ומנהל גמ"ח אהבת חסד. שלום וברכה לכבוד הרב.

הרב מרדכי יפה: שלום וברכה. מה שלומכם? ברוך השם, מודים לשם. מתפללים לשם.

מנחה: ברוך השם. הרב, אנחנו פה רוצים להבין, להכיר, גמ"ח. יש איזה קונוטציות, תפיסות, מצד אחד מאיימות, מצד אחד מפחידות, מצד אחד חסדים, מצד אחד דינים. אולי הרב יספר לנו ככה, יכניס אותנו לעולם הגמ"ח.

הרב מרדכי יפה: ננסה בעזרת השם. השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך. שלושה עמודים לעולם, תורה, עבודה וגמילות חסדים. ההתחלה של העולם היא בחסד. אברהם אבינו שהיה ראש אומתנו, הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בחסד. אברהם אבינו דבק במידותיו והתחיל עם חסד. ובאמת עליו נבנה הכל. ויצחק ויעקב אבינו, שלושתם בנויים על המידה הראשונה. לא רק זה, אלא כידוע האר"י הקדוש אמר שבכך חותמים במידת החסד, מגן אברהם. הסיום של העולם, כמו שהוא התחיל בחסד, עליו תהיה הגאולה בעזרת השם. אני טיפה אתחיל ואומר שברוך השם זכיתי כמה שנים לקשר עם רבם של ישראל, רבי שלמה זלמן אויערבך זכרונו לברכה. הייתי שואל אותו קצת שאלות, הוא היה מדריך אותי בכמה וכמה דברים, בתורה, בהלכה, בדרך הנהגת העולם. נתחיל אולי קצת עם איזה מעשה שהיה. דרך זה אולי נגיע קצת לעוד מקומות. אני גר פה בשכונת בית וגן. באחד מבתי הכנסת היה יהודי, קראו לו בעולם, היה מחלק ממתקים בליל שבת בבית הכנסת. ממתקים טובים, איכותיים. והיו כאלה שאמרו לילדים שלהם לא לקחת ממנו ממתקים. ולמה? כי העיסוק שלו בחיים היה מלווה בריבית. היה מלווה הלוואות. אז אמרו לו שלא לקחת ממנו. הטריד אותי אם ההנהגה הזאת היא נכונה או לא. שאלתי את רבי שלמה זלמן זכרונו לברכה. אז הוא אמר לי, קודם כל לא נכון לקרוא לו מלווה בריבית. הוא בטח מלווה בעסקא ולא בריבית, אז זה לא נכון לקרוא לו ככה. זה דבר אחד. דבר שני הוא אומר, אסור לבזות אותו. אם אני אומר לילד שלי או לילדים אחרים אל תיקחו ממנו ממתקים, אני מבזה אותו. לבזות אותו, אז אין לי היתר לעשות את זה. הוא אמר, אבל, הוסיף ואמר, שראיתי מהניסיון שלי בחיים, שאנשים אלה שעוסקים בזה, זה מלאכה מגונה. ובמשך החיים ראיתי שאו הם או בניהם רעבים בסוף ללחם וסובלים הרבה ייסורים. אני טיפה ככה עמדתי משתומם מהדברים, הייתי אומר נשמעים חריפים. רבי שלמה זלמן כידוע היה איש שהיה אומר את הדברים שלו במתינות, אף על פי שלפעמים היו בתקיפות, אבל הדרך הייתה במתינות. התפלאתי. ראיתי כמה פעמים, את החביבות המיוחדת שיש לו לספר אהבת חסד של החפץ חיים. אחד הפעמים שראיתי את זה, פעם הגיע אליו איזה עסקן שעסק הרבה בחסד, מפורסם, ואמר לי שהוא רוצה לשלוח לתורמים שלו איזה דברי חיזוק על חסד. הסתפקתי האם אולי שניתן לו כזה חומר, מכיוון שיש לו חלק מה...

הרב נחום ברוק: מתנדבים שלו גם לא שומרי תורה ומצוות, אולי הם לא יתנהגו עם זה כראוי. הסתפקתי אם אפשר. שאלתי את ר' שלמה זלמן. אז הוא קודם כל דבר ראשון אמר לי, בשביל מה צריך לכתוב דברים חדשים? שידפיס מהדורה של אהבת חסד, יחלק להם. לגוף השאלה הוא ענה את התשובה, אבל ראיתי את החביבות שלו. לא כל כך הכרתי את הספר אהבת חסד, ובגללו פתחתי והתחלתי ללמוד ולעיין בו. ראיתי כמה הוא מסתכל על זה, האמת, מכיוון שהחפץ חיים כתב את זה, רבם של כל ישראל, אז כנראה שמורנו הנכון שזה מה שצריכים לעשות. דפדפתי באהבת חסד, וחיפשתי קצת לראות אולי המקור שלו להגיד את הדברים הקשים האלה שהוא אמר, נמצא פה. ואכן מצאתי. שבאמת האהבת חסד מדבר על זה. יש לו פרק, הוא מדבר שמה על המצב, שהוא ראה שהמצב היום שהתפשט בעולם, באיזה מקומות, כמו שהוא כותב בעוונותינו הרבים, לעשות את ההיפך ממה שהתורה רצתה. אומר, התורה רצתה שאנחנו נעשה מידת החסד, ועל ידי זה הקדוש ברוך הוא ינהג איתנו בחסד ויברך לנו את כל מעשה ידינו, ברכה מרובה בכל מה שיש. אבל הוא אומר, ראיתי שהיום דעת היצר שמתפשט היום באיזה מקומות בעוונותינו הרבים לעשות הכל להיפוכו. ושתיכף שיש לאדם מעט מעות, קצת כסף, הוא מסיתו שלא ילווה את זה לשום בן אדם, אפילו ליותר בטוח, אלא שיוליך את זה למלווה שבעיר, שמלווה את הכל על אחוזים, בפרצנט, כדי שמעותיו יעלו לו ריווח. בעוונותינו הרבים, הוא אומר, יש בזה קלקול גדול. אחד, הוא אומר, שאולי הם לא עושים את זה היתר עיסקא. וגם אם עושים את זה היתר עיסקא, גם זה, הוא אומר, יש בזה בעיה. אחי ורעי, לא זו הדרך ולא זו העיר אשר בחר השם באמת. גם אם נאמר שאין בזה איסור ריבית, אבל מכל מקום אם יש בכוחו להלוות לאיזה איש מפורסם ובטוח על משכון טוב, אז הוא מחוייב להלוות לו לפי כוחו. הוא אומר, ואז, על ידי שידבק במידת החסד, השם יתברך יתנהג עמו גם כן במידת החסד, ישלח לו ברכה במעשה ידיו תמורת זה. אז הנה, מובטח לנו ברכה גדולה, זה הכי טוב, מי מבטיח? בורא כל העולמים.

מנחה: אז אולי באמת כבר נתחיל קצת להכיר את הסוגיה באופן המעשי, כי ההקדמה הזאת בהחלט מרגשת, ונראה שבאמת אנשים לא מודעים עד כמה מעלת החסד בצדקה, ודווקא, וממילא אפשר להבין כי כשם שהמעלה שלה גדולה, כך יצר הרע גדול עוד יותר. אבל אם ננסה להכיר קצת באופן הדברים, איך שזה באמת... אנשים באים לבקש בעצם, ומן הסתם שכל אדם שבא לבקש, בפשטות אנחנו אומרים שיש לו חסר שהוא רוצה להשלים אותו. יש שאלה שבאמת נשאלה, במקרה שדוגמה, אדם שבא מבקש הלוואה, אבל יש לו כבר הלוואות קודמות, ועכשיו בעצם יכול לקרות דבר שהוא יגדיל את החוב שלו, ודווקא מהנתינה הזו אנחנו בעצם אולי מסבכים אותו עוד יותר עמוק?

הרב נחום ברוק: בוא נתחיל קודם כל בדבר החלק ואחרי זה נגיע לבעיות. טוב, אז אנחנו נתחיל. בפשטות, מי מגיע? איזה אנשים באים? בוא נסתכל על הצד החיובי. אדם, ברוך השם, רוצה לקנות עכשיו דירה. צריך להון עצמי כסף. צריך הלוואה. הלוואה בתשלומים. דבר נורמלי, פשוט, כל אחד ואחד. אברך, או כל בן אדם, רוצה לחתן את הילד שלו. ברוך השם, ההוצאות גדולות, גם לפני עוד קניית הדירה, יש הוצאות של החתונה, הוצאות של השכירות הראשונה של הדירה, עוד דברים מעין אלו. צריך הלוואה. בא לבקש. בפעם אחת אין לו, אולי הוא קצת חסך, קצת יש לו, אולי כבר בילד השני או השלישי כבר אין לו, כל אחד ואחד מה שהמציאות שלו. ואז בתשלומים הוא יכול לעמוד בזה. הוא מעדיף לא להזדקק לצדקה, אם הוא יכול. לפעמים מצווה לקחת צדקה, אבל לא. אז הוא מבקש הלוואה. יש דברים דומים לזה. יש אבא שרוצה לעזור לבן שלו. הבן שלו מחתן ילד. לתת לו 40 או 50 אלף שקל, אין לו כרגע. אבל הלוואה הוא יכול לעמוד בזה. הם כמה אחים יחד, כמה חברים יחד, בואו נתאגד, ניקח הלוואה, נשלם אותה בתשלומים וניתן לו. מה יכול להיות מתנה יותר טובה? אברך שישב ולומד, או שיש לו משפחה גדולה, חסר אמצעים, כל אחד ומה שהוא... מצווה מאוד גדולה. יש אדם שיש לו הוצאה רפואית, לא, לאשתו, לילדים. פעם זה טיפול שיניים, פעם זה דברים אחרים, פעם זה דברים שלא מכוסים על ידי כל מיני ביטוחים למיניהם. אדם רוצה הלוואה, מבקש את זה. אדם פותח עסק, או שלפעמים יש לו קושי מסוים בעסק, רוצה להזמין סחורה. עכשיו כרגע, היה מלחמה, היה קורונה, היה כל מיני דברים שהם... היה לפעמים אנשים שברוך השם פרנסתם בדרך כלל טובה, אבל קרה קושי, כל אחד יש לו את הקושי שלו. כמעט בכל דבר. יש עוד דבר גדול, זה מוסדות, בתי כנסת, ישיבות ודברים כאלה. יש המון שכונות חדשות. זה מצוי יותר במקומות האלה. וברוך השם עם ישראל מתרבים, מתפזרים, שכונות חדשות, בערים חדשות. באים אנשים, אומרים, עשינו גיוס לבית הכנסת. כל אחד נתן הוראת קבע חודשית. כך וכך, יש לנו 300 אלף שקל בהוראת קבע ב-50 תשלומים. אנחנו, יש לנו, קיבלנו הקצאה, צריכים להתחיל. מבקשים, ניגשים לגמ"ח, אתה יכול לתת לנו הלוואה ב-50 תשלומים? עוד אחד, עוד אחד שני. ברוך השם, אני יכול להגיד לך שכמעט כל הבתי כנסת שאני מכיר בירושלים השתמשו בגמ"ח פה או בגמ"חים אחרים, או כמה ביחד, ועל ידי זה הם בנו את עצמם. קמים היום, ברוך השם, נושמים התורה, התפילה.

מנחה: אני מתפעל מהזכות של התורמים שיש להם את הזכות להיות שותפים בכל המפעל העצום הזה. יפה מאוד. אבל לפני כן, בעצם הדברים שהרב כאן אמר לגבי הסוגים, סוגים שונים של הלוואות, בקשות. יש לכם בתור גמ"ח סדרי עדיפויות מה קודם למה? כמו שבמעלת הצדקה יש קודם כל מבחינה של תלמידי חכמים, לאט לאט זה הולך והסדר משתנה. גם פה יש סדר עדיפויות? רפואה, בית כנסת, דירה, הלוואה לסגור חוב או עסק שרוצים לפתוח?

הרב נחום ברוק: בצורה כללית, ודאי שאם מגיע מקרה שהוא נראה חריג יותר ומצרך יותר, לוקחים את זה בחשבון. אני שאלתי פעם את ר' שלמה זלמן, זכרונו לברכה, שלפעמים אנשים באים, פיקוח נפש. וייתכן שיש בזה פיקוח נפש. אני, אם אני אבדוק את הדבר, אמרתי לו, כך יצא שהגמ"ח ייסגר ויעשה רק פיקוח נפש. כאילו, הוא יהיה עסוק כולו בפיקוח נפש. אז הוא אמר לי, הגמ"ח לא נועד לזה. הוא נועד גם. מפעם לפעם תכניס, תקדם בתור דבר של פיקוח נפש, אבל גם אנשים רגילים, גם הם צריכים עזרה. זה הסדר, זה נועד לכל הדברים ולכל הצרכים. שאלתי אותו גם פעם אחת, סיפרתי לו, תלמיד חכם גדול, הוא הכיר אותו, היה אפילו ידיד שלו. אמרתי לו, הוא בא לבקש הלוואה. זה היה ככה, צריך עכשיו... אדם איש כזה שמח... אז שאלתי אותו, מה אני צריך לעשות? לעצור את הכל, לתת לו את כל מה שהוא צריך, או... אז הוא אמר לי, תיתן לו מתנה יפה, גדולה יותר, זאת אומרת הלוואה גדולה יותר ובתנאים טובים, אבל לא לעצור את הכל. הגמ"ח נועד לא רק לדבר הזה. אז קצת להקדים אותו, זה כן. לתת לו יותר, לקדם אותו, אבל זה הדבר. אז כמעט בכל דבר, השאלות האלה הם שאלות קשות. הוא אמר לי שאי אפשר להקים ועדת חקירה על כל מקרה. צריך פשוט מהנתונים, מהחושים, מהדברים, לראות מה ש...

הרב נחום ברוק: אז זה הדבר. עכשיו, כמו שאמרנו, באמת ודאי שצריכים לקחת בחשבון, אם אדם יש לו אפשרות, לפעמים יש כהן, לוי, ישראל, יש קדימה. אבל גם בתוך זה, גם תלמיד חכם שזה עוד יותר מקדימה, גם זה, מתוך זה צריך מעט לקדם, מעט לפעמים לתת יותר, אבל זה לא הכוונה של להפוך גמ"ח של כהנים.

מנחה: זה לא חד משמעי.

הרב נחום ברוק: זה לא חד משמעי. ככה זה גם בצדקה. שכתוב, החתם סופר, ההפלאה, בשם ההפלאה, שגם כשאני צריך לעניי עירי, זה לא הכוונה לתת להם את הכל. לתת להם מתנה יפה יותר. אז ככה זה גם החלק הזה.

מנחה: ומה עם עניין של למשל, אדם שכבר יש לו, אתם בודקים למשל האם יש לו הלוואות קודמות שלא נפרעו? רמת האמינות של הפונה?

הרב נחום ברוק: אז ככה, זה אחד הדברים שיש לנו אצלנו במאגר. כל בן אדם שנכנס, אנחנו מעלים את השם שלו, את הטלפון, תעודת זהות, בודקים את ההיסטוריה שלו. יש לנו מערכת שבודקת את זה. מה היה איתו, אם הוא החתים ערבויות, שילמו, מה הוא אוחז. כל אחד שהגיע התור שלו לקבל הלוואה, אנחנו בודקים את זה. עכשיו רואים מה קרה אצלנו, איך זה התנהל.

הרב נחום ברוק: אני אגיד ככה, פעם שמעתי איזה ווארט יפה, אתה התחלת עם זה אולי קודם, קצת הזכרת משהו. כתוב שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם במידת הדין. ראה שלא יכול להתקיים, עמד ושיתף איתו מידת הרחמים. גמ"ח זה בעיקרו מידת הרחמים, מידת החסד. ראה שאינו יכול להתקיים, עמד ושיתף איתו מידת הדין. אבל עיקר הגמ"ח צריך להיות חסד. רק מה, רבי שלמה זלמן אמר לי, צריך לנהל את זה בצורה מסודרת שלא יהיה הפקר. מאוד לעמוד על זה, אסור שזה יהיה הפקר. באמת צריכים לעשות את זה, להשתדל מאוד שלא יהיה הפקר. אבל צריך מאוד להתחשב. וגם בן אדם שמתקשה, משתדלים ללכת, להרחיב לו את התשלומים, למצוא איזה צורה. כל עוד הוא מתנהל ובא ומבקש ורוצה, מאוד משתדלים ללכת מה שאפשר. כל עוד זה הגיוני.

הרב נחום ברוק: לפעמים קוראים לערבים, מבקשים אותם, בואו, צריך עזרה, בואו נעזור לו ביחד, נעזור לו לצאת מזה. כל פעם לפי העניין. עכשיו, אם אני רואה אחד שבפעם הקודמת או פעמים קודמות היו איתו בעיות, אז אני קצת מתעניין אצלו יותר, מאיפה אתה חושב להחזיר את זה? מה המצב שלך היום? מה החובות שלך היום? קצת שואל. לפעמים אני מבקש, תשלח בבקשה את אחד הערבים שאתה רוצה להחתים, אני רוצה לדבר איתו.

מנחה: אולי כדאי לספר לנו קצת יותר בעניין של הערבים. א', כמה ערבים דורשים בדרך כלל להלוואה? וגם איך בודקים אם הערבים יכולים לעמוד בפירעון או לא?

הרב נחום ברוק: הולך ככה. בדרך כלל הלוואה רגילה, שאני מסתכל על זה 40, 50, 60 אלף שקל, בדרך כלל שלושה ערבים. עכשיו, איך אנחנו יודעים? יש קצת מהניסיון, יש כאלה שאנחנו מכירים, ויש כאלה שאנחנו מבקשים לשאול, ויש כאלה שחלק אנחנו מכירים וחלק נותנים לו להביא עוד אנשים. מהניסיון שראינו, שיש פה שני חלקים. הלוואות לא גדולות מדי, 40, 50, כאלה סכומים, אלף שקל, גם אם הלווה מתקשה להחזיר, וגם אם נותנים לו פריסה יותר גדולה והוא לא הצליח, אז הערבים יכולים לעמוד בזה. גם אם הם לא עשירי העולם, בתשלומים לאט לאט הם פורעים את זה. זה מהניסיון.

מנחה: זה ערב קבלן, מה שנקרא?

הרב נחום ברוק: אנחנו בוודאי מדברים על ערב קבלן, שבעצם אפשר לפנות אליהם ישירות. כל ההלוואות שאנחנו נותנים זה עם ערבים קבלנים. שאפשר גם לפנות אליהם ישירות.

מנחה: כי יש אנשים שלא יודעים, מכירים, יש לך ערב קבלן, אומרים מה זאת אומרת ערב קבלן? אז שנבין שאנחנו מדברים על ערב שאפשר, שאין גמ"ח היום שלא לוקח ערב קבלן.

הרב נחום ברוק: אה, אוקיי. עכשיו, גם ערב קבלן, אנחנו משתדלים קודם כל לפנות ללווה, לראות לדבר איתו, להגיע איתו להסדר. אם זה לא הולך, אנחנו פונים לשלב הבא. אבל הסדר של הדברים, עכשיו, מכירים אותם. יש לפעמים שאנחנו, יש עוד נקודה שאנחנו עושים. יש נגיד קהילה, קהילת נגיד בויאן, נגיד דוגמה. אז לא משנה כל כך, קהילת ויז'ניץ, כל הקהילות כן. אז אנחנו הרבה פעמים מכירים משמה אחד שכבר יש לנו קשר במשך השנים, מבקשים ממנו שהוא יבדוק בקהילה, אם ההוא רוצה להביא ערבים, שיאשר לנו שהערבים האלה הם טובים. וידבר איתם. ידבר איתם. אז ככה אנחנו עושים, חותמים לנו, יש לנו בשטר נוסח מסוים שחותמים לנו שדיברו עם הערבים, בדקו אותם. אז עושים את זה כדי להתרחב. אחד יגיד, אולי יש לו בעשרה גמ"חים אחרים, עוד מעט אתה לא יודע. יכול להיות.

הרב נחום ברוק: מהניסיון, שאלנו את זה, שאלנו את רבי שלמה זלמן בזמנו, האם לעשות מאגר מכל הגמ"חים? אמר שלא. אמר לפעמים יש איזה מנהל גמ"ח אחד עצבני, ואם אחד פעם אחת איחר לו ביומיים, הוא כבר ישים עליו פס אדום. לא. יש לנו בעצמנו מאגר די טוב, מהניסיון. עכשיו, אבל מדובר הכל שמדובר בהלוואה רגילה וסטנדרטית.

הרב נחום ברוק: ברגע שיש מקרה מסוים שהאפשרות לתת לו יותר בגלל המקרה החריג, אז צריך קצת יותר, צריך לשבת איתו יותר, לשמוע יותר, לקרוא לערבים, קצת יותר סיכון. שאתה מכיר את זה, אתה יודע. אחד הדברים שאני למדתי במשך החיים, אני אגיד למשל, אחד אברך צעיר מגיע, לא כל כך צעיר, מבקש להחתים את אבא שלו ואת השווער שלו. למה? קודם כל שידעו שהוא לוקח הלוואה. באמת שהם ידעו, שהם יכולים לעזור לו לפעמים, לפעמים יעזרו לו שלא יצטרך לקחת הלוואה. מבקש את זה. אז זה מהניסיון. אז ראיתי מהניסיון, ככה למדנו שטוב שאו איזה אח גדול שלו, מישהו, תהיו בעניין. אז אם הוא לא נעים לו מזה, אז מחפשים איתו איזה פתרון. אבל הרבה פעמים זה קצת מדליק נורה אדומה, צריכים יותר זהירות. אז גם אחד שאפילו פעם, פעמיים לא היה חלק איתו, אז אני מבקש אותו שישלח את הערב קודם. מדבר איתו, מגיד לו תשמע, הוא מבקש הלוואה, הוא מציע אותך כערב, ותבדוק את הדברים. תחזור אלינו. זה נראה לך חלק וטוב? זה אחד הדברים.

מנחה: מהדברים שאני שומע כאן, ההתנהלות היא מאוד אינטימית, מאוד רגישה. זאת אומרת, ההתייחסות שלכם לכל התהליך הזה ממש משדרת הרבה יותר מתחשבת מאשר לכאורה היית רוצה לחשוב. אדם רגיל, קיבלת הלוואה, תחזיר, לא תחזיר, אנחנו נפנה הלאה. ופה אני שומע איזה מין חסד בחסד.

הרב נחום ברוק: אם קוראים לגמ"ח אהבת חסד, אדם צריך להיות, כתוב "אם כסף תלווה את עמי את העני עמך", תחשוב כאילו אתה בא לבקש הלוואה. ככה חז"ל אמרו לנו, שזה הדרגה שאנחנו צריכים להיות בה. אני לא יכול להגיד שכל פעם נמצאים באותו דרגה, אבל לפחות לזה שואפים. ולא מחפשים לרדוף אנשים, ולא מחפשים זה, רוצים לעזור להם.

מנחה: אז מישהו שלמשל לא פרע, לא רצים מיד לבית הדין?

הרב נחום ברוק: לא, מה פתאום. לאט לאט, הרבה זה, מנסים את כל האפשרויות לעזור לו לצאת מזה.

מנחה: היו מקרים כאלה שהגעתם לבית דין?

הרב נחום ברוק: היו מקרים. היו מקרים והיו מקרים. קורות תקלות. קורות תקלות ולפעמים בדרך כלל עצם זה שאתה פונה לבית הדין, קודם כל גם מודיעים לבן אדם, אם לא תשלם אנחנו ניאלץ, לא תגיע להסדר. וגם לערבים אנחנו אומרים להם, אם לא תשלמו אנחנו נזמין אתכם לבית דין. זה ה...

מנחה: אבל משמע ממה שהדברים נשמעים שזה לא דבר שהוא שכיח.

הרב נחום ברוק: אני אגיד לך שכמעט אין תקלות משמעותיות שכיחות. אני מסתכל על זה...

מנחה: במה הייתם תולים את הסיבה ש...

הרב נחום ברוק: אפילו לא אחוז.

מנחה: הבנקים מתקנאים, נראה לי.

הרב נחום ברוק: ברור, ברור. בהתנהלות, במה אנחנו...

מנחה: תולים את העובדה שאין תקלות, הנה.

הרב נחום ברוק: למה שקודם כל, האנשים שאנחנו מתעסקים איתם, אנשים שאכפת להם, מרגישים עשו לי טובה, אני רוצה להחזיר. אכפת לי להחזיר. כמעט לא ראיתי מישהו אחר. יש אנשים שהם בקושי כרגע. אז מנסים לבוא לקראתם. כל זה אפשר. כשהם מציעים הצעות שהם לא ענייניות, אז פונים לערבים. הערבים מבינים שזה התפקיד שלהם, זה זה, אז הם עושים את זה, גם אם עושים את זה בשמחה, קצת פחות בשמחה, אז כמו שאדם קונה אתרוג וקונה איזה...

הרב נחום ברוק: עושה עוד מצוות. כן.

מנחה: נתקלתם גם באנשים שמגיעים לכאן שהם אינם שומרי תורה ומצוות?

הרב נחום ברוק: שמע שבאים לקשר וזה? כן. באים, אבל אני לא כל כך... אני אגיד לך ככה, אם היה לי עודף כסף, אולי, אבל כל הדין הוא...

מנחה: מעניי עירך קודמים, אני שומע.

הרב נחום ברוק: שאיתך בתורה ומצוות. אני צריך להכיר, אני אומר לכל אחד, הדברים שאתה צריך, לפני דברים אחרים. מי אני אמצא לך ערבים? היא אומרת לו, זה ההתחלה של כל הלוואה, שאני מוצא שנינו, ערבים שטובים לשנינו. אם לא יהיה לנו את זה, לא נוכל להתעסק בזה.

מנחה: מהדברים ש... קיבלנו פה תמונה רחבה שגם קהל היעד הוא רבגוני ולא הומוגני או הטרוגני, שבעצם ההלוואות ניתנות לכל המבקשים שבעצם עומדים בקריטריונים, בין אם זה ירושלים ולא ירושלים גם כן, ומחוץ לירושלים.

הרב נחום ברוק: אני אגיד לך את האמת, השאלה הזאת הייתה שאלה קשה. ובהתחלה שעשינו זה, עשינו ירושלים והסביבות ירושלים, של עוד מקומות קטנים. ושאלנו את גדולי בני ברק, שגם בני ברק ביקשו אנשים, ואמרו שאנחנו לא מספיקים לעמוד פה במשהו, אז אמרו תתחילו קודם עם הקרובים.

מנחה: עניי עירך קודמים.

הרב נחום ברוק: עכשיו, היום בבית שמש נהייתה עיר, מודיעין עילית נהייתה עיר, היו עוד שכונות. באמת, אני יכול להגיד בצער גדול, אם אני יכול להעביר את הצער, כמה חסר כסף בגמ"ח. כמה יש ביקוש גדול על ההיצע. יש מקומות שמחכים שנה, שמונה חודשים, חצי שנה, שנה וחצי. קשה מאוד הדבר הזה. החפץ חיים כותב שהמצב הגיע עד כדי כך, שאם אנשים רוצים לקבל הלוואה, הם צריכים ללכת למלווה הידוע שמלווה בריבית, ויעשה היתר עסקה. עד כדי כך המצב. המצב הוא קשה מאוד. זה דבר מאוד קשה, מאוד כואב.

מנחה: גם הסכום שמגיע אליכם בעצם, אותם אנשים שמפקידים את הממון שלהם אצלכם, יש תרומות?

הרב נחום ברוק: יש קצת תרומות, אבל הרוב, העיקר זה בנוי על הפקדות.

מנחה: הפקדות.

הרב נחום ברוק: גם תרומות, אבל הפקדות זה החלק היותר מצוי. אנשים שמים כסף בצד, הם רוצים לזכות במצווה, אז הם שמים את זה בגמ"ח. אתה הזכרת פה בין המילים שלך פה איזה מילים, שנהיים שותפים בכל המצוות האלה. למה אתה חושב שנהיים שותפים בכל המצוות האלה? אולי רק אני נתתי 20 אלף דולר, הלוואות, שתי הלוואות של 10,000 דולר.

מנחה: לפי מה שאמרת, זה באמת מונח על היסוד של הרמב"ם, שאם נותן 100 שקלים לאדם אחד או 100 פרוטות ל-100 אנשים, פרוטה לאיש אחד, אז בעצם מצוות החיבור שנעשית בין כולם, והחסד גדל ביותר אנשים, וזה הקשר מצד אחד.

הרב נחום ברוק: אז יש החפץ חיים אומר את מה שאמרת, כיוונת לדבריו, אני לא יודע אם מטעמך או מטעמו. החפץ חיים אומר שנראה לי פשוט, שאחד שהוא מעורר, יש לו פרק שלם שמעורר שיעשו הרבה אנשים ביחד גמ"ח, בכל עיר ועיר שיהיה גמ"ח. הוא כותב שם את המעלות שרבים עושים את זה. הוא אומר שם כמה וכמה דברים, שאומר שם, ואחד מהם הוא אומר, נראה לי פשוט שמי ששותף באותו גמ"ח, הקדוש ברוך הוא יחשוב לו כאילו הוא לבדו עשה את כל החסד. הראיה שהוא מביא זה משניים שעשוה. ששניים שעשוה, כל אחד נחשב, אם לא יכולים לעשות כל אחד לבד. אז עכשיו ששאלתי פעם את ר' שלמה זלמן, שנראה לי פה שהחפץ חיים ככה, איך להגיד, אני לא רוצה להגיד מילה הפריז, אבל פה נתן שפע וזה. אז הוא אמר לי כזה תשובה, הייתי אומר, האיר את הארת פניו המיוחדת, ואמר לי שייתכן שהחפץ חיים, אבל, הוא אומר אבל, כדאי לעשות עסקאות עם החפץ חיים.

מנחה: כדאי בהחלט. מה התהליך של בקשת הלוואה? אדם שבא לפנות, איך בעצם, איך זה קורה?

הרב נחום ברוק: מתקשרים, בדרך כלל אצלנו איך שזה עובד, אנחנו מתקשרים, המזכירות של הגמ"ח רושמים.

מנחה: מה מבקשים?

הרב נחום ברוק: מבקשים קצת פרטים, קצת זה, וממלאים את זה.

מנחה: לא תהליך מסובך יותר.

הרב נחום ברוק: לא מורכב יותר.

מנחה: ותנאי ההחזר בעצם ניתנים בהתאם ליכולת של האדם?

הרב נחום ברוק: בא בן אדם, מדברים איתו, יש תנאים די קבועים, אבל לפעמים יש חריגות לכאן ולכאן, אנשים שצריכים פחות. יש אנשים שמבקשים לתקופה מסוימת, חצי שנה.

מנחה: חצי שנה?

הרב נחום ברוק: כן. הוא מבקש, יש שתי הצעות שאנחנו מציעים, זה או זה. או לתשלומים, בדרך כלל 40 תשלומים. זה הצעה סטנדרטית של הדבר, שעל זה זה בנוי. עכשיו, כל פעם, עוד פעם, מנסים לשמוע את הבן אדם, מה הוא צריך, מה אנחנו יכולים.

מנחה: זאת אומרת, יש גם את הגמישות שלפעמים מישהו שזה צריך קצת יותר.

הרב נחום ברוק: אחד אומר שיהיה לו אפשרות להתחיל להחזיר מעוד חצי שנה. לפעמים אנחנו מסכימים. לפעמים זה, עוד נשמע מה הסיפור, מה זה. בהרבה דברים מאוד רוצים להיות ענייניים ויעילים, כמה שאפשר. הגמ"ח נועד להועיל, לא להציק לאנשים, ולתת להם את ה... שיצאו עם שמחה, שיצאו עם זה. בסדר, כל הולך טוב.

מנחה: השאלות שנשאלים, אחד הדברים ש... אתה שאלת פה, האם אתה לא חושש אולי יש כאלה שאתה מזיק להם? השאלה הזאת היא שאלה טובה. שאלה שצריכה זהירות. עכשיו, מהניסיון, הרבה פעמים מההיכרות, הרבה שנים של ניסיון, קצת מכירים עם מי אתה עוסק ומה זה. אבל גם אין אפשרות שלא יהיה אף פעם תקלות. יש תקלות, קורה. יש פעמים שבדרך כלל שאתה מדבר עם בן אדם, מכיר אותו מהזמן, אתה לומד. שאלתי את ר' שלמה זלמן מה לעשות בעניין הזה. אז הוא אמר לי שאני לא יכול להקים ועדת חקירה על כל נושא. אני לא יכול כל דבר, גם אני לא יכול לצער בן אדם, לפעמים לחפור לו. אם אתה נותן לו 300 אלף שקל, אתה צריך לראות מה יש לו. אתה לפעמים נותן לו סכום שהעולם לא עומד על זה. ואין סיבה שאני אצטרך עכשיו לתת לו שיביא לי פירוט וכל זה, תלושי משכורת וזה. אז אם אני רוצה להיכנס לדבר גדול, אני חייב לקחת בן אדם שיבדוק את הנושא. אבל זה הלוואה סטנדרטית. שאלתי מניסיון, שמעת... עכשיו, גם מקרים של, הנה, כמו שאמרתי לך קודם, שבא אדם צעיר, שאני קצת חושש שאולי הוא זה, אז אני מבקש שיביא את אבא שלו, את השווער שלו, כדי שאני אראה קצת מה קורה. להגיד שלא היה אף פעם תקלה? היה. ומי שעכשיו, כמו שאחד מקים ישיבה, יש גם תקלות, יש כאלה שהזיק להם הישיבה. יש גם כזה דבר. ולא סגרנו את עולם הישיבות בגלל שכמה אנשים אולי עברו דרך מסלול של לימוד או כל דבר אחר. יש תקלות בכל דבר, בכל נושא יש גם יכולת תקלות. אבל מה, אנחנו צריכים מצדנו, החובה שלנו, כמה שיותר לצמצם אותם ככל האפשר, בצורה עניינית ובתורה. רואים גם ברכה.

מנחה: אני ראיתי, רוצה לסיים בשאלה, קרה לכם שראיתם את האנשים שבאו, שהיו נזקקים והפכו להיות אחרי זה לתורמים?

הרב נחום ברוק: המון פעמים. המון. אתה לא יודע כמה. הם באים כזה אושר, היכולת לעבור מהצד השני של המתרס, להיות מהנותנים, להיות מהזה. ויש כאלה שאני מברך אותם, שתגמרו להחזיר, תבואו להפקיד. אז יש כאלה שבאים עם כזה... ראיתי. ראיתי, תראו שיש. והרבה, אני אומר להם, אתם מכירים אחרים שיש להם? לפעמים אנשים לא יודעים. לא יודעים כמה זכויות יש, לא יודעים כמה זה זכות זה, לא יודעים כמה הקדוש ברוך הוא משלם בשביל זה פה בעולם הזה. כל כך הרבה אנשים שרואים ברכה. קשה לתאר את זה. אנשים באים, אני שואל אותם, איך אתה יודע לשים בגמ"ח? עשיתי שם זה. פה, שערים, אני קשה לתאר את הדברים האלה שאנשים באו ואמרו, ראיתי, אחד תמיד, יש איזה אחד שבעל מקצוע, שהגמ"ח לפעמים צריך להשתמש בו. הוא לא רוצה לקחת אף פעם, לפעמים גם לא את ההוצאות שלו. אז אני אומר לו, למה? הוא אומר, התחתנתי, היה לי איזה סכום כסף, לא ידעתי מה לעשות איתו, שמתי בגמ"ח, ומאז אני רואה ברכה. אז התחלתי, ראיתי את ה... המון אנשים ש... אני אומר לך, כמעט אנשים שעוד אחד ועוד אחד ועוד אחד באים, סיפורים אחד...

הרב נחום ברוק: תראה, עשיתי וזה... היום היה אחד, עשה איזה עסק יפה. הוא אומר לי, התחלתי בגמ"ח, אני אומר לך, יש לי פה כבר כל זה, אין שום סיבה שזה יהיה, רק ברכה. וגם אנשים גדולים מאוד המליצו לאנשים שזה השקעה טובה, תשימו בבנק של הקדוש ברוך הוא. ר' שלמה זלמן, הרב אלישיב, הרב שטיינמן, ר' חיים קנייבסקי, המון אנשים ששאלתי אותם, דחפו בלי שיעור. הרב אלישיב היה שואל, מה אתה חושב שחפץ חיים היה עושה? משקיע בזה או שם בגמ"ח? גם לך כדאי.

מנחה: מדהים, מדהים.

הרב מרדכי יפה: ר' שלמה זלמן אמר, מותר, נתת את הצדקה שלך, מותר לך. אתה שואל אותי? הכל תשים בגמ"ח, הקדוש ברוך הוא ידאג איך לפרנס אותך. יש לי עוד זמן? אתה רוצה לשמוע עוד איזה סיפור?

מנחה: סיפורים בוודאי שאני אשמח לשמוע, אדרבה.

הרב מרדכי יפה: סיפור מעשה שהתוודעתי אליו. היה יהודי אחד שהתפקיד שלו, הוא היה מזכיר באיזה ישיבה, אשתו הייתה מורה. הכנסות רגילות, פשוטות. הוא זכה בפיס, והלך לר' ישראל יעקב פישר ושאל אותו מה כדאי לעשות עם הכסף. הוא אמר לו, לך לגמ"ח שערי חסד, שמה תשים. שמע מה שאמרו לו ושם שמה. היהודי הזה התברך בשמונה ילדים, ובילד השביעי היה חסר לו כסף לחתן אותו. הלך לגמ"ח שערי חסד, רואה שהמטבע לפני הציה, שזה היה בשקלים, נשאר חלק, שבהתחלה זה היה שווה יותר מדירה, עכשיו זה שווה אולי שתי חדרים. הייתה לו הרגשה, עשיתי מצווה גדולה, מה קורה פה? זה היה מחשבה ראשונה. מחשבה שנייה, הוא שם לב, מה קורה פה? חיתנתי שישה ילדים, ולא הייתי צריך לקחת את הכסף שמונח לי בגמ"ח. איך זה קרה? הוא מתבונן, הילד הראשון, המחותנים אמרו שהם... ברוך השם. הילד השני היה ככה, הילד השלישי... שישה ילדים לא הייתי צריך לקחת את הכסף. כל הכסף זה כמה הוא היה, מה אני מתפרנס? הוא שם לב שהוא לא ראה את ה... לא התבונן בברכה. זה מה שהקדוש ברוך הוא... באמת החפץ חיים אומר שלפעמים אדם יכול להיות שהוא שם, עשה צדקה והוא נראה לו שהפסיד. תדע שזה לא נכון. הקדוש ברוך הוא ייקח מפה וייתן לו את זה ממקום אחר, הוא לא יודע רק איך. אז הקדוש ברוך הוא ככה נתן לו. וככה בכל דבר, הדברים האלה, הברכת השם, יצאו מהשמחה שאדם זוכה למצווה, יצאו מהזה הרגשה נפלאה. יש אנשים שבאמת במקום להשקיע במקום אחר שמים בגמ"ח, אנשים שכספים אפילו לא, כמעט לא עושים פירות, חבל, יכולים לעשות מצוות. יש חששות, שומעים, אבל אדם צריך לדעת, הגמרא, הרמב"ם, היה עושה צדקה שלו, מצדקה לא תפסיד. תראה את זה. תזכור שהגיע קורונה, אז העולם רעד, אנשים באו להגיד לי ש... מה יהיה עם הגמ"ח? לא היה תקופה שהגיע כל כך הרבה כסף לגמ"ח כמו התקופה הזאת.

מנחה: כמו באותה תקופה.

הרב מרדכי יפה: ולמה? כמה אנשים שאלתי אותם, למה הבאתם את זה לגמ"ח? אומרים, תראה, העולם, אני לא יודע מה שקורה פה. הגמ"ח זה בנק של הקדוש ברוך הוא, אני רוצה להציל את זה אצלך.

מנחה: הרב, הרב מרדכי יפה, אני רוצה לתת לך גילוי נאות. כשבאנו לדבר כאן על סוגיית הגמ"ח, היה לי איזה חשש מסוים שאנשים שישמעו את השיחה הזו, יחפשו ישר את הטלפון בשביל לבוא וללוות. ועכשיו אני יוצא מפה בהרגשה שכל מי ששמע את זה, אני מאמין שיותר אנשים ירצו לבוא ולהפקיד.

הרב מרדכי יפה: קובלנא.

מנחה: אז אנחנו ממש ממש מודים לכם, הארתם את עינינו בסוגיית הגמ"ח, על החסד, חסד שבחסד.

הרב מרדכי יפה: והלכת בדרכיו.

מנחה: ממש ככה. יישר כוח, הרב מרדכי יפה, מרבני ישיבת מיר ומנהל גמ"ח אהבת חסד. יישר כוח, תודה רבה.

הרב מרדכי יפה: ברוך תהיה, ר' רפאל. תזכו להשפיע הרבה תורה ועבודה וגמילות חסדים.

מנחה: אמן. בתוכנית שלנו היום מתארח הרב נחום ברוק, שהוא מתכנן פיננסי ומנהל בארגון מסילה ויועץ השקעות. ואנחנו אומרים לו, שלום לכבוד הרב.

הרב נחום ברוק: שלום וברכה.

מנחה: מה שלומכם?

הרב נחום ברוק: ברוך השם.

מנחה: יש לנו זכות לפגוש אותך, אולי דווקא בתקופה הזו שיש כל מיני לחצים שבאים מכל מיני מקומות, אנשים מתמודדים עם הרבה הרבה סוגיות של חובות. ואנחנו רוצים כן להבין בסוגיית לקיחת החובות. חוב, אני חושב שאף אחד לא אוהב שיש לו חוב, נכון? באופן כללי.

הרב נחום ברוק: חוב זה דבר רע.

מנחה: חוב זה דבר רע. זה לא רק לא טוב, זה אפילו דבר רע. אז בוא ננסה להבין ולנסות לעזור למאזינים.

הרב נחום ברוק: הלוואי ונשמע לזה.

מנחה: יפה. אז להבין גם למאזינים שלנו, שננסה להבין איך אנחנו בעצם אולי לא מגיעים למצב של חובות, איך אנחנו מצליחים לפרוע חובות. אבל יש לנו מציאות, שלמשל יש היום נגישות מאוד מאוד רבה לנושא של אשראי. ויש גם צורך, דוגמה למשל, אנשים לוקחים משכנתאות, אז זה דבר שהוא דורש אשראי. יש כרטיסי אשראי שהופכים את זה להיות למאוד מאוד זמין ואולי אפילו כדאי, כי מה, כרטיס אשראי. גמ"חים, אפשר לקחת גמ"ח, או כל הלוואה שהיא. אז בוא נסתכל ונבין, זה הרי יצירה, מצב שאדם יוצר לעצמו חוב. במצב שכזה, איך מתמודדים? לוקחים הלוואות, לא לוקחים הלוואות? כדאי, לא כדאי?

הרב נחום ברוק: טוב, אז השאלה הזו זה שאלת השאלות. ולפני שאני עונה עליה, אני רוצה להסתכל במבט כללי והוליסטי על כל הסוגיה הכלכלית החרדית. אחד הדברים שאני מדבר עליהם בהרצאות, זה אתגרים בחברה החרדית בשנים האלה. ואחד מהאתגרים, אני קורא לו אתגר העשירונים. ואני אסביר. במדינת ישראל, כמו בכל מדינה, יש עשר עשירונים. אם אתה רוצה להיות בעשירון עליון, אתה צריך להרוויח בחודש בין 50 ל-70 אלף שקל. כמובן שיש את המאיון העליון, את האלפיון העליון. יש אנשים שמרוויחים ממש מעט כסף, הם בעשירון ראשון. כדי להיות מעמד ביניים, כמה צריך להרוויח? 20, 22 אלף שקל, 24 אלף שקל, זה עשירונים של מעמד ביניים. חמש, שש, שבע. כולנו זוכרים את יאיר לפיד שדיבר על ריקי כהן מחדרה שמרוויחה רק 17 וחצי אלף שקל ויכולה לטוס רק פעם בשנתיים לחו"ל. ועכשיו אני רוצה לקחת אותך למקרה מאוד מעניין. עשינו לפני כמה שנים פרויקט עם אחד מהבנקים הגדולים, שליווינו משפחות על גבי העיתון. אני בחרתי את המשפחות, הבנק מימן את זה, אחרי כנס שעשינו. ובחרתי משפחה, זוג צעיר, משפחה באמצע החיים. אחת מהמשפחות שבחרתי זו הייתה משפחה שבעל אברך, ברוך השם, האישה עובדת בהייטק, היא מרוויחה 20 אלף שקל, 21 אלף שקל. יש להם עשרה ילדים. וקיבלתי המון ריקושטים במיילים, מה אתה בוחר את המשפחה הזו? זה מלח הארץ.

מנחה: זה לא דוגמה שמשקפת מציאות בינונית.

הרב נחום ברוק: זה לא דוגמה שמשקפת מציאות. ואני אמרתי, רגע, רגע, רגע. וזה לקח אותי לטור, אני כותב טור קבוע בעיתון יתד נאמן, וזה לקח אותי לטור, כי כל אירוע כזה לוקח אותי למקומות האלה, לפרק את העניין הזה. בוא נדבר רגע, לפני החובות, לפני הכל, על ממוצע הוצאה לנפש. כשאני מדבר במדינת ישראל, עם נתוני הלמ"ס, סביבות 3,700 שקל. כשאנחנו מסתכלים ציבור חרדי, אזור, פעם היינו אומרים 1,500, 2,000 שקל לנפש, יוקר המחיה, אינפלציה, אנחנו מגיעים לאזורים של 2,000, 2,500 שקל לנפש. וניקח את המשפחה הזו של עשרה ילדים, זה לא כולל הוצאות דיור גבוהות, זה לא כולל...

הרב נחום ברוק: חתונות ילדים כמובן. אם זה ציבור ליטאי זה הלכת כמה וכמה. זה לא כולל הוצאות של סמינרים, ילדה בסמינר, מסלולים עולים ל-2,000 שקל. והדבר הזה, בסוף נסתכל על אותה משפחה, עשרה נפשות, 12 נפשות, אז נכון שבעשירונים הרשמיים, בנתונים של מדינת ישראל, הם נחשבים למשפחה של מעמד ביניים. אבל בציבור שלנו, ההסתכלות היא אחרת. יש אתגר הכי גדול אצלנו, ברוך השם, זה הנושא של העשירונים, משפחות ברוכות ילדים. ועקב האתגר הזה, נוצרים הרבה פעמים אתגרים וחורים בתקציב שלוקחים אותנו לחובות.

מנחה: אז אולי רגע לפני כן, אני מבין שאתה פורס את היריעה לדברים מאוד מאוד מדויקים, אבל עצם הנגישות למסגרת החובות והאשראי, בעצם אולי מהסיבה הדמוגרפית, שריבוי משפחה, ככל שהיא מרובה יותר, לכאורה, מהדברים שלכם, הסבירות שהם יגיעו למצב של לקיחת אשראי וחובות היא הרבה יותר גבוהה.

הרב נחום ברוק: אז על זה בדיוק אני רוצה לדבר. כי צריכים להבין משהו, שבסופו של דבר, לפני החובות, צריכים לשאול את עצמנו איך הגענו לחובות. ולפני איך הגענו לחובות, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, כמה עולה לי חודש? כמה עולה לי לחיות? מי אמר שצריכים לשאול את השאלה הזו אגב? אז ברור שצריך לשאול אותה, רבנו בחיי למשל בחובות הלבבות אומר שבן אדם צריך לעשות הוצאות וחישוב של הדברים האלה. כתוב ביעב"ץ, בהלכות משא ומתן, סדר הוצאה הוא חצי פרנסה. הרמב"ם כותב, תלמיד חכם זן ומפרנס את אנשי ביתו כפי ממונו והצלחתו. זה מדהים. הרמב"ם לא אומר אל תקנה, הוא לא אומר דברים אחרים, אני לא נכנס לנושא של הסתפקות במועט והכל, אולי נדבר על זה אחרי זה, אבל הרמב"ם כותב, כפי ממונו והצלחתו. כלומר, בסוף אתם צריכים לדעת לחשב את העלויות שלכם. התייחסות תורנית לגבי הלוואות, שולחן ערוך מפורש, מה לעשות? כתוב בשולחן ערוך, אסור ללווה לקחת הלוואה אם הוא לא יודע מאיפה להחזיר אותה. והוא ניכר, לא יבוא ראשו ולא ישלם. והוא כותב שאם המלווה יודע את זה, מוטב שיימנע מלהלוות לו. יש מצוות הלוואה, אחת המצוות הכי גדולות בתורה, אנחנו צריכים לדבר על זה. אם לא בטוח שהוא יודע להחזיר, מוטב שיימנע מלהלוות לו. ואני חוזר לתחילת דברי השולחן ערוך, כתוב שמה שאם בשעת ההלוואה, אם בשעת ההלוואה אתה לא יודע איך אתה מחזיר אותה, איסור שולחן ערוך לקחת הלוואה.

מנחה: מדהים.

הרב נחום ברוק: זה כמו לאכול בשר וחלב חלילה, זה כמו דברים אחרים. בשעת ההלוואה אסור לך לקחת.

מנחה: אז אם אני מבין כבר בשלב הראשון, השאלה הבאה שרציתי לשאול זה איך אפשר להימנע מחובות, אני חושב שהאמירה הזו היא תמרור ראשון. קודם כל, אם אתה לא יודע מאיפה אתה יכול להחזיר, או אם אתה יכול בכלל, אל תיכנס.

הרב נחום ברוק: דבר ראשון צריך להבין שלא לוקחים את זה. ואני אוסיף עוד משהו. כתוב בחזון איש, יש להימנע מהלוואות, המשחיתות את אצילות הנפש וגורם בושה לך ולאחרים. החזון איש לא כותב לא לקחת הלוואות שאתה לא יכול להחזיר, שזה השולחן ערוך. זה איסור שולחן ערוך, אין פה שאלה בכלל, צריכים להבין את זה. כל יהודי שהוא ירא שמיים, שיש לו חובות ולוקח הלוואות שהוא לא יודע מאיפה להחזיר אותם, אתה פשוט עובר על שולחן ערוך.

מנחה: ומה עם הלחץ שעומד בפניו? הוא חייב עכשיו.

הרב נחום ברוק: שאלה מצוינת, אנחנו נענה עליה. אבל זה פשוט, זה כמו לאכול בשר וחלב, זה אותו דבר. זה אסור לעשות את זה. והחזון איש אבל לא מדבר על זה, כי זה שולחן ערוך, החזון איש לא צריך לחדש את השולחן ערוך. הוא אומר יש להימנע, למה? שאלתי את עצמי הרבה פעמים, אני שואל בהרצאות שלי, למה זה משחית את אצילות הנפש? התשובה היא מאוד פשוטה. הקדוש ברוך הוא ברא אותנו בצורה של אדמה לעליון. אנחנו כל הזמן נותן ונותן ונותן ונותן. כשאנחנו מתרגלים לקחת הלוואות, הלוואות גרועות, ועוד מעט נפרק את זה, מה נקרא חוב טוב, מה נקרא חוב רע, אז מה אנחנו בעצם מתרגלים? שאנחנו כל הזמן לוקחים, כל הזמן סומכים על אחרים, ודעת צריכינו. כל הזמן הגישה שלנו היא דרדו, היא למטה, היא לא עולה למעלה. הגמרא אומרת, בוסר עני אזלא עניותא. זה לא איזה גזירת גורל. זה בסוף כשהחשיבה שלך היא כל הזמן מאיפה אני מגלגל, איזה גמ"ח אני אשיג, אני זה, עבר אחד התקשר אליי בתחילת הבוקר, תראה איזה סייעתא דשמיא, מישהו הצליח להלוות לו כסף. מי אמר שזה סייעתא דשמיא? אולי זה הפוך, בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו. כי בסוף אתה צריך לשבת בתחילת חודש ולהבין מאיפה ההכנסות שלך ומאיפה ההוצאות שלך, ואסור לקחת חובות. זה לא חלק מהאירוע. ואני אכנס עכשיו, לפני שנדבר על הפתרונות, למה לפני 20, 30 שנה הנושא של החובות היה הרבה פחות בציבור החרדי. למה זה קורה? בגלל סיבה מאוד פשוטה. כשאמא שלי, ואמא שלך אגב, ואמא שלך, הייתה הולכת לחנות, יכול להיות שהיא הייתה לוקחת, קונה ב-2,000 שקל, 5,000 שקל מעבר ליכולות שלה? לא, כי הקופאית הייתה מפרקת לה חצי מהעגלה. אז היה מושג של לרשום במכולת, זה לא נקרא חוב.

מנחה: לא קראו לזה חוב, קראו לזה בהקפה.

הרב נחום ברוק: בהקפה. תגיד למשה שירשום. בדיוק, תגיד למשה שירשום. אבל בסוף משה הגיע ל-250 שקל, הוא אמר זהו, תגיד לאמא שאתה בא לסדר את החוב, ובלי זה אי אפשר לקבל חלב. היום אתה מגיע לחנות, מגיע לקנות דברים, ואתה קונה וקונה וקונה, וזה לא אני משלם בכלל, זה כרטיס האשראי משלם את זה. וצריכים להבין שלפני הפתרון איך יוצאים מחובות, אם לא נבין שאסור לנו לקחת הלוואה, לא רק היגיון כלכלי, אסור, פשוט אסור. אסור לקחת הלוואות לצריכה, הלוואות שאי אפשר לעמוד בהם, לא לוקחים אותם.

מנחה: אני רוצה ברשותך, דווקא מהמקום שעכשיו הבאת, את ההיבט הנפשי, הרוחני, שמעבר להימנע מחובות, אולי לחזק את הנקודה הזו, שמתוך זה לא נגיע לחובות. כי למשל, מהמציאות שאתם נתקלתם, אנשים שבעצם נמצאים במצב של חובות, כן? אתם גם מזהים את ההשפעה על בני המשפחה, על הסביבה, על הילדים שחיים במחיצת הורים שנמצאים תחת חובות? זאת אומרת, אפשר באמת...

הרב נחום ברוק: תשמע, מי שאומר שיש לו חובות והוא מגלגל, זה לא משפיע עליו, או את עצמו, או אותי, או את כולם. סיפור מהשבוע. יהודי התקשר אליי לפני כמה שבועות, השבוע היה לי זמן לפגוש אותו, מאחת הערים החרדיות, יש להם דירה שלטענתו שווה 4 מיליון שקל, מלא חובות. נכנסנו לנתונים, הוא נמצא בכמעט 3 מיליון 700 חובות. זה יחס מינוף של 89 אחוז, אפילו יותר. זה מטורף. הבן אדם הזה אין לו באמת דירה, אין לו באמת נכסים. התחלנו לחשוב על פתרונות. הוא לא סיפר לאשתו על החובות. והתחלנו להתגלגל לזה, למה זה קורה? וניסיתי להבין מאיפה הגיעו החובות. והוא חשב בהתחלה שזה סוג של תעלומה. אמרתי לו, בלי לדעת, אתם נכנסתם לדיור שהוא בכלל לא ביכולות שלכם. הוא אומר לי, לא יכול להיות. אמרתי לו, בוא תוציא לי, אמרתי לו לפני הפגישה, תוציא לי את כל החובות, מאיפה הם הצטברו. הוא היה מסודר, הראה לי, היה 3 מיליון שקל, 200, 300, במהלך 15, 20 שנה, שהכל קשור לדירה. שיפוצים מאוד יקרים, ריהוט מאוד יקר, הרבה מאוד דברים. שוב אני חוזר לרמב"ם, כפי ממונו והצלחתו. אני לא אומר לא לחיות ברמת חיים טובה, זה מי שיש לו, זה אני לא נכנס לנושא ההשקפתי, הסתפקות במועט, כל אחד ישאל את רבותיו. אבל בסוף, מי שיש לו, כפי ממונו והצלחתו. אבל אתה לא ביכולות האלה, אתה נכנס לנקודות שאתה לא שמה. ואני אומר לך, שרוב האנשים שמסתבכים, זה אנשים שרוצים לחיות ברמת חיים, הם לא קוראים לזה גבוהה, בגלל שהוא אומר, אני לא נוסע לחו"ל אף פעם, ואני לא מחזיק רכב, או יש לי איזה אוטו קטן טרנטה. אבל בסוף, אתגר העשירוני. יש בסיס, לפני הכל, לפני כל הפינוקים, לפני הדירה, לפני הכל, יש בסיס. עולה לך 2,500 שקל לנפש, יש נת"י, יש הוצאות חינוך גבוהות, תבוא תחשב את הדברים האלה, ותראה, יש לך הכנסה פנויה, אתה יכול לקחת הלוואה טובה לדירה גדולה, להשקעה, לדברים אחרים, אז צריכים לחשוב על זה.

מנחה: אז אתה רוצה להגיד לי שבעצם אדם כזה...

הרב נחום ברוק: חי בדמיון.

מנחה: בן אדם הוזה, לצערי.

הרב נחום ברוק: חי בדמיון.

מנחה: ואז איך זה משפיע על המשפחה שלו? עכשיו, כמו שאמרת, אשתו לא יודעת. במקרה שאשתו לא יודעת, היא מרגישה את הלחץ שלו?

הרב נחום ברוק: אז הוא בן אדם שעוסק בתחומים של נפש, של כתיבה, של דברים מסוימים. מרוויח כמה אלפי שקלים, והוא אומר לי שכל הסביבה שלו, כל הסביבה שלו אומרת שהוא היה צריך מזמן להרוויח 20, 25 אלף שקל, הוא מאוד מאוד מוכשר. ואני שואל אותו, אז מה קורה שמה? הוא אומר לי, מה זה מה קורה? כל האנרגיות שלי, כל הכוחות שלי, הכל הולך סביב לגלגל חובות. אני קם בבוקר, אני הולך... אני אומר לו, ומה קורה עם אשתך? הוא אומר לי, היא לא יודעת מזה.

הרב נחום ברוק: עכשיו, גם בבתים שהאישה כן יודעת, היא לא מעורבת לגמרי, או הפוך גם. ואם היא מעורבת, הרבה פעמים זה מגיע להאשמות ולדברים מסוימים שזה עושה לחץ. הגמרא אומרת בבבא מציעא, אין מריבה באה לביתו של אדם אלא על עסקי תבואה. כתוב בגמרא שאם יהיה תבואה, לא יהיה מריבה. לפעמים יש תבואה, אבל אנחנו מטילים את התבואה, אנחנו מתנהלים לא נכון. צריכים להבין, חייבים לעשות סדר. אנחנו אומרים בימים נוראים בפתיחת הארון, אנחנו אומרים, ותיתן לנו לחם לאכול ופרנסה טובה, ובגד ללבוש. ואני תמיד שואל שאלה, אם יש לבן אדם פרנסה טובה, הוא צריך לחם לאכול? יש לו פרנסה טובה. התשובה היא מאוד פשוטה. אפשר שכביכול יש לו פרנסה טובה, הוא מרוויח כסף והכל, אבל הגלגולים שלו וההוצאות שלו, שלא בהתאם ליכולות, כפי אמונתו והצלחתו, גורמים לו שאין לו לחם לאכול. במשברים בארצות הברית לאנשים היה קדילאקים וחוות גדולות ולא היה להם דלק לשלם על הדברים האלה. לאנשים יש דירות ענקיות ואין להם כסף לשלם את המשכנתא ואת השכירות. בשביל מה כל הסיפור הזה?

מנחה: אז אם הזכרת את העניין של לחץ, איך באמת, איך אפשר להתמודד עם כזה לחץ בכלל? אתה אומר, אנשים שאתם פוגשים, אתם רואים אותם במצבים באמת מן הסתם לא פשוטים.

הרב נחום ברוק: תשמע, אני לא קוסם, אבל יש לי ניסיון, ויש תורה בסוף, ויש היגיון כלכלי בסוף. ואם הקדוש ברוך הוא נתן לנו את העולם הזה, אז הוא נותן לנו גם את הדרכים להתמודד עם זה. אבל האלוקים עשה את האדם ישר והמה חישבו חשבונות רבים. אנחנו יכולים לקלקל ולהרוס. אתה רוצה לחיות גבוה? תחיה גבוה. תיקח אקסל, יש תוכנות, יש דברים, תבין כמה עולה לך חודש, כמה אתה מכניס בחודש, הכנסות, הוצאות, כמה הכנסה פנויה יש. לפי זה תבוא ותבנה את המבנה הנכון של ההוצאות שלך, של ההתחייבויות שלך, של סדר העדיפויות שלך, של סדר ההלוואות שלך. אם אין לך את היכולות האלה, אז אפשר אחד מהשתיים. או לבנות תוכנית של הגדלת הכנסות, לפעמים אפשר להתייעל בדברים מסוימים. בדרך כלל במשפחות ברוכות ילדים האתגר הוא ההכנסות ולא רק ההוצאות.

מנחה: מעניין.

הרב נחום ברוק: וגם אנשים שמרוויחים 20 אלף שקל, אם יש לו 12 ילדים, אני היה לי ראש חבורה במיר שאמר לי, תקשיב, הוא גר ברמות פולין, אשתו מורה חצי משרה, הוא באברך, כמה הוא יכול להרוויח? הוא אומר לי, עולה לו 20 ומשהו אלף שקל, הוא יודע להציג לי מה ופשוט והכל. הוא שאלתי אותו מאיפה הכסף? אבל ברור שזה מה שעולה חודש. יש ניסים, צריכים להבין, יש ניסים, יש סיעתא דשמיא, אבל הכל בדרך הטבע. הקדוש ברוך הוא ברא את הצורה בדרך הטבע. אני חייב, חשבתי לשמור את זה לאחרי זה, אבל בהקשר הזה צריכים להבין, וזה הדבר הזה שאני הולך לומר עכשיו שינה לכל כך הרבה אנשים ולי באופן אישי את הראש. יש פלא יועץ בערך דעת. הפלא יועץ כותב, ותקשיבו טוב, הפלא יועץ כותב, שלושה מיני גזירות יש. יש שגזרו עליו שיהיה עשיר. יש שגזרו עליו שיהיה עשיר, שום דבר לא יעזור. דונלד טראמפ פשט את הרגל פעמיים, שלוש פעמים, הבחור עשיר. ויש שגזרו עליו שיהיה עני, וגם שום דבר לא יעזור. כמו הסיפורים עם האבן עזרא, בשלל הגרסאות שלו, עם העיוור, אנשים עסקים למות, עם התכריכים, נרות, אנשים עסקים למות. ויש, הוא אומר, שגזרו עליו החיים והשלום והעושר על פי הטבע. החיים והשלום והעושר על פי הטבע, לפי חריפותו והשתדלותו. אז הוא ממשיך, על כן למי חשביי, שמי שחננו השם דעת, יכלכל דבריו במשפט, ויעשה כל ענייניו בדעת ובהשכל, ויעיין מאוד כפי דעתו איזה דרך ישכון אור להביא טרף לביתו ולשמור בריאותו. וגם אשר ימצא אתו, יכלכל דבריו במשפט, שלא יאבד את אשר חננו השם, ולא יעבוד במידת אכזריות. והוא מדבר על דעת של תלמיד חכם והכל. מה כתוב בפלא יועץ? כתוב בפלא יועץ שיש מי שנגזר עליו שיהיה עני, הוא יהיה עני, יש מי שנגזר עליו שיהיה עשיר, הוא יהיה עשיר. אבל יש את אלה, והוא כותב אחרי זה שכל אחד שלא יודע אז הוא שמה, יש את אלה שנגזר עליהם שהכל לפי חריפותו והשתדלותו. כלומר, החריפותו והשתדלותו, הדבר הראשון שאתה צריך לעשות, זה כמה כסף עולה לך חודש, כמה אתה מכניס.

מנחה: חישוב. אתה מדבר על להיות מחושב.

הרב נחום ברוק: חישוב. כל גדולי ישראל, ידוע, היו מחשבים, היו בודקים מה קורה. הגענו לדור שבניית תקציב זה דקדוקי עניות, וזה בדיוק הפוך. בדיוק הפוך.

מנחה: אולי נדבר על זה בהמשך, אבל אתה נוגע פה קודם כל במבנה מאוד, מבנה ארגוני משפחתי.

הרב נחום ברוק: מבנה ארגוני משפחתי, לפני הפתרונות לחובות.

מנחה: לגמרי. ואז בעצם אתה מדבר על הנקודה של רישום, אפילו ממש לשבת עם דף ולרשום הוצאות מול הכנסות, דברים...

הרב נחום ברוק: כל מקום, מי שמשתמש עם אקסל, מי שזה, נכון.

מנחה: מדהים. אבל יש גם חריגויות. יש, בוא נתחיל בדברים החיוביים, כן? חגים. מגיע חג, פסח, ראש השנה, סוכות, יש הוצאות שהם אקסטרה.

הרב נחום ברוק: הפתאומיים. פתאום, אני בעיקרון מתנהל בסדר, אבל פתאום הגיע פסח.

מנחה: פתאום הגיע סוכות.

הרב נחום ברוק: פתאום בין הזמנים. פתאום יש לבת שלי יישור שיניים, מה לעשות? ברוך השם.

מנחה: יישור שיניים זה משהו אחר רגע, רגע, שנייה.

הרב נחום ברוק: למה זה משהו אחר?

מנחה: לא, כי יש את מה שאנחנו אומרים החגים, ואנחנו נערכים. יישור שיניים, ריפוי בעיסוק, טיפול בסוסים, זה...

הרב נחום ברוק: אז בוא נסתכל על זה שנייה, ונבין משהו אחד. כל עוד שאנחנו פה, בעזרת השם יהיה פסח שנה הבאה, יהיה סוכות שנה הבאה, יהיה בין הזמנים.

מנחה: זה לא כזה פתאום.

הרב נחום ברוק: פתאום זה לא כזה פתאום. פתאום יבוא האדון, כן, עליו זה כתוב, על המשיח, במהרה בימינו. אבל זה לא פתאום. בסוף יהיה סוכות ויהיה פסח, ואני אגלה לך סוד, יהיה גם יישור שיניים, ואני אגלה לך סוד, גם המקרר יתקלקל, כי בא לעשות שמכשירי החשמל סיניים ופעם בכמה זמן מתקלקלים. ואני אגלה לך סוד, יש גם בר מצווה. ואנשים נמצאים שנה לפני ולא קנו ולא חסכו לשום דבר. ויש גם בריתות, ומשפחות ברוכות ילדים יש להם הרבה מאוד הוצאות. וכל הדבר הזה לוקח אותנו לככה, בסוף כולנו עוברים את החיים. אז או שאתם לוקחים את זה בשמחה ובטוב לבב ויודעים שהשם ברא אותנו בצורה כזאת וצריכים לעבוד בצורה מחושבת, לא רק כי זה ההיגיון הכלכלי, כי זה מה שהשולחן ערוך כותב, וזה מה שהחזון איש כותב, וזה מה שהפלא יועץ כותב, וכל הדברים שהזכרנו, או שאתם מחליטים לחיות בצורה לא נכונה, לא הגיונית, לא השקפתית, לא הלכתית, ואתם... האלוקים ברא את האדם ישר והמה חישבו חשבונות רבים.

מנחה: בחישוב הזה של מה הגיוני ומה לא, יש פה שאלה שאולי צריך לשים אותה על השולחן. אדם שנמצא במצב כזה, דוגמה, ואני לא חס וחלילה רוצה ועדיין לא לשפוט, אבל אדם שיושב בכולל, כמו שציינתם דוגמה, אדם בכולל, האישה עובדת בחצי משרה, והעובדה שהוא יכלכל את המשפחה בצורה המיטבית, כמובן זה יחסי, היא כמעט בלתי הגיונית. האם אדם כזה למשל, אפשר להגיד לו, תקשיב ידידי, לך תצא לעבוד, כדי שבאמת בחריפותך ובהשתדלותך תכלכל את משפחתך ובלבד שלא תזדקק לחובות?

הרב נחום ברוק: תשמע, זה שאלת השאלות, זה שאלה מאוד מאתגרת, אותי באופן אישי הכי מאתגרת ללוות אברכים, כי אני מאוד מאוד נזהר בדברים האלה. וצריכים להבין משהו. בסוף האחריות זה על הבעל. אתה כותב בכתובה, אתה עשית את הדברים האלה, ובשורה התחתונה כשיש שאלה כזאת, צריכים ללכת לרב. אני אומר, הרבה יותר קל לנו, הרבה יותר קל לי ללוות אנשים חרדים, כי בסוף הרב הוא זה מה שיגיד. עכשיו סיפור אמיתי, שנדהמתי מה... רב אצלנו בשכונה, שישב אצלי זוג, שהייתה מאוד מוכשרת אבל מאוד לא ממוקדת, היה לה עסק, לא הצליחה להתרומם, לא הצליחה זה. ואז היא אומרת, אני הולכת ללמוד הייטק. עכשיו, אני קצת גיחכתי, כי חושבים שנמצאים בכולל...

הרב נחום ברוק: ...כולל, יוצאים, מיד הכל רץ. זה נושא של מתמטיקה, זה נושא של דברים. נכון שאנשים מוכשרים, אבל זה לא... זה לא מאתגר, לא סתם בלימודים של גברים חרדים יש נשירה מאוד מאוד גבוהה. אבל אמרתי לו, אני נבהלתי, התכנסתי, אמרתי לו, דבר ראשון, תלך תשאל את הרב שלך. אני אמרתי, מה הוא אמר? הלך שאל את הרב. הרב לא אמר לו להישאר בכולל, הרב לא אמר לו גם לעבוד. הרב אמר להם, לכו תצאו לשליחות בשווייץ, אני חושב, או בצרפת. יש שם קהילות שמשלמים שם הרבה כסף, לכו לשמה. וזה מה שהם עשו. ואני נדהמתי. כי היה פה שאלה אמיתית, שמאוד קל להסתכל עליה כמו קוד בינארי, כן או לא, שחור או לבן. והוא ברוחב דעתו, לא ברח מהבעיה, רצה שהוא יישאר בכולל, רצה שהוא יישאר בסביבה תורנית, אמר לו, לך למקום שמשלמים כסף. אגב, גם בארץ יש קהילות בצפון, בכל מיני מקומות, שמשלמים יותר כסף, שעושים דברים. בסוף צריכים להבין משהו. בן אדם יושב, הוא רוצה לגור דווקא בבני ברק, דווקא בירושלים, דווקא במודיעין עילית, במחירים היקרים האלה, גם להישאר אברך, גם שאשתו צריכה לגדל את הילדים ואז היא יכולה לעבוד רק חצי משרה. הקדוש ברוך הוא ברא מציאות בעולם שזה לא ככה. כמו שאתה מבין שהשמש שוקעת בשבע בערב ושהיא זורחת בשש בבוקר, זה בדיוק מה שקורה. אם אתה מרוויח 10,000 שקל ואתה מוציא 10,000 שקל, אתה עובר על שולחן ערוך ואתה מתנהל לא נכון. וככה זה עובד.

מנחה: הסתכלות מאוד הגיונית, מדויקת. אתה חושב שזה ערך נרכש? זאת אומרת, אפשר באמת, דוגמה, כדי למנוע תהליך של יצירת חובות במשפחות, האם אתה חושב ששייך ונכון שהורים יקנו את הערך הזה כבר לילדים שלהם? ואם כן, באיזה אופנים למשל?

הרב נחום ברוק: אז אני לא רק חושב שזה שייך, אני חושב שזה חובה של האב. הגמרא בקידושין אומרת, חייב אדם ללמד בנו אומנות. אני חושב שבדור של היום זה לאו דווקא אומנות, אלא להקנות לו כלים לחיים, כלים נכונים. ולמשל, משפחה שידברו על חינוך פיננסי בחלק הטוב, לא בקטע של אין לנו כסף. אגב, כתוב במהר"ל מפראג שבן אדם שאומר אין לי כסף, בורא לעצמו מלאך רע משחית ומחבל. וזה באמת ככה. זה הבשורות הרעות לאנשים שכל הזמן חושבים באין לי ובצמצום, זה מה שקורה שמה. כי ברגע שהחשיבה שלנו הולכת לשפע ואיך אני מגדיל הכנסות, ואני אדבר עוד מעט על פתרונות כאלה במשפחות החרדיות, אז זה לוקח אותנו לאירוע אחר לגמרי. כל הזמן חושבים איך לגדול, איך להתפרנס. ואני מכיר אנשים שהם יושבים ולומדים, אבל בצורה נכונה פיתחו עסקים, פיתחו דברים ויש להם ברוך השם פרנסה מאוד טובה. וברגע שהולכים בכיוון הזה, אז הכל נראה אחרת לגמרי.

מנחה: מעניין. הרב נחום ברוק, מתכנן פיננסי, מנהל בארגון מסילה ויועץ השקעות. אז בהחלט הדברים שאמרתם כאן נותנים לנו הרבה הרבה הסתכלות שונה על עצם לקיחת החובות, ההתמודדות איתם, ואולי איך לא להגיע בכלל לחובות. ואני מאמין שבעקבות המפגש הזה אתם הולכים לקבל הרבה טלפונים.

הרב נחום ברוק: אני אשמח, אבל יותר חשוב לי שאנשים יעשו שינויים. ואני רוצה לדבר על נקודה בהקשר של החובות שהיא מאוד חשובה. אז בוא נשמע את זה. בוא נדבר רגע על פתרונות ודברים מסוימים, אבל צריכים להבין משהו. אחת הרעות החולות שקורות בציבור החרדי, כתבתי על זה טור בעיתון יתד נאמן בערב יום כיפור. הכותרת הייתה "על חטא שחטאנו לפניך בנתינת הלוואות". וזה עשה בלגן. ואני אגיד לכם מה קורה שם בטור. אנשים מגיעים ולוקחים גמ"חים. מאוד קל לקחת גמ"ח. ואנשים לפעמים לוקחים 200 אלף שקל לחתונות ילדים או משהו מסוים, והוא הולך לקחת גמ"ח, כי מה פתאום אני אשלם ריבית, משהו כזה. על 200 אלף שקל אתה מחזיר בערך, אני לא מדבר על גמ"חים לחתונות ילדים של הרשתות של הארגונים, אבל הגמ"חים הרגילים, בערך 5,000 שקל בחודש. על כל 40 אלף, 1,000 שקל. משכנתא זה יעלה לבן אדם הזה 1,100 שקל, 1,000 שקל, 1,200 שקל, קנסות, משהו כזה, של 550, 500 לכל 100 אלף. עכשיו שימו לב מה קורה. הדבר הראשון שאתם צריכים להסתכל זה על עומס החוב והתזרים. אתה לא באמת יכול להחזיר 5,000 שקל בחודש. אז מה זה השטויות האלה? הגלגולים האלה? אבל מה, אני אשלם ריבית לבנק? כן, תשלם ריבית לבנק, היתר עיסקא והכל. אבל בסוף צריך להסתכל על התזרים. והטעות הזאת של הגמ"חים, ועל זה כתבתי בטור, לא לתת סתם גמ"חים. לא לתת סתם גמ"חים, זה לא מצווה.

מנחה: מה זאת אומרת לתת סתם גמ"חים?

הרב נחום ברוק: הרבה פעמים אנשים מגיעים ומתנהלים לא נכון, וקונים עוד דברים שהם מעבר ליכולות שלהם, או עומס חוב שלא מתאים להם, והוא הולך לגמ"ח והוא מקבל בשנייה, כי אף אחד לא בדק ואף אחד לא שאל אותו. וזה דבר שהוא פשוט לא נכון. על חטא שחטאנו לפניך בנתינת הלוואות. וזה לא חלילה למעט בערך הענק של הגמ"חים והעצום של הגמ"חים, אבל לפעמים הכוונה היא טובה, וכוונתך רצויה ומעשיך אינם רצויים. וזה דבר שצריך לתת עליו את הדעת.

מנחה: טוב, אז זה כבר עוד נקודה נוספת להסתכלות, איך באמת לפתור את הבעיה. יישר כוח, ותודה רבה לכם. אנו מודים לכם שהייתם איתנו. נשתמע בפעם הבאה.